תחל

* 1, ממנו *הַתְחָלָה, °הַתְחָלִי, °הַתְחָלָתִי, *תָּחַל, ועי' °תַּחַל *תְּחִלָּה.



1 [שרש משני שנגזר מן הִתְחִיל, צורה שנגזרה מן תְּחִלָּה משרש חלל, כדגמת תפלה מן פלל וכד'.]

חיפוש במילון: