° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְיַשֵּׁב: ירידת האבות אל המדינה עצמה והתישבותן של ישראל בארץ מצרים (ר' בחיי, שמות). וזה קרה לה לפי שהיא ישבה בגוים כלומר היתה לה התיישבות ודירת קבע בין הקליפות (אבר' גלאנטי, קול בוכים, גלתה יהודה). — ובהשאלה, הִתְיַשְּׁבוּת הדעת, קצת במשמ' התיעצות: ושתעזר בכח התאוני לבטל כח הכעסני ויכנע בזה הכנעות ויתישב בעבור הנהגתך התישבות (ראב"ע, חי בן מקיץ ח). מי שהוא ממהר לעשות פעולותיו בזולת חקירה והתישבות אם ראוי שיעשה ואם לא ואיך ראוי שיעשה הנה לא יגיע לו מהם כי אם חסרון (רלב"ג משלי כא). ויעשה (האויל) מה שיעשה בזולת התישבות (שם י). מהתישבותך לקבל החכמה (שם כג). ולהיות לקיחת אשה סכנה עצומה צריך סיוע אלהי והתישבות השכל ותבונה רבה להמלט ממוקשיה (ר"י אברבנאל, תולדות). והיתה שם ארבעים יום עד מלאות לה ימי התבודדות וההתישבות (שו"ת מהר"י קולון קס).