°, ש"נ, – שה"פ מן הִתִּיךְ, א) עצם שה"פ: שענין הכל התכה והצקה השרש' לריב"ג, יצק.  היתה (הבהמה) טעונה עששיות של זכוכית מתיר השקים והן נופלין שאעפ"י שישברו אין בכך הפסד גדול שהרי הכל להתכה עומד רמב"ם שבת כא י.  שהגשמים הנמזגים תמידי ההתכה למה שבהם מן החום והלחות ראב"ד, אמו"ר א ו.  מרוב כלי הנחושת ומגדל הכלים לא יספיקו לו כורים ולא יתכן התכתם בכורים ויצקם בעבי האדמה רד"ק, שרש עבה.  וכן כאשר נשים המים על האש נראה לעין התכתם ושובם אויר שם א ב. כי הכסף המזוייף הנעשה במלאכת האלקימי"א יש ממנו שאם יותך פעם אחת לא תגלה רעתו אבל אם יותך שנית תגלה רעתו ויש שיסבול ב' התכות ויש שיסבול ג' או ד' או ה' העקרים א ח. – ועצם הדבר המֻתַּךְ: כלי חרש המחופה בהתכת זכוכית תוספ' כתוב' קז:.  ב) בהשאלה, הַתָּכַת המזונות בגוף: אם ההתכה (ר"ל מה שנתך מן המאכל בגוף) אינה בשעור אחד אבל נוספת תמיד בכל יום ולא היתה התמורה מקוממת ההתכה וכו' קאנון א א, במזגי השנים.  ולזה היו מיני זה הסוג שוים למיני ההשתנות אשר הם ההויה וההפסד והצמיחה וההתכה והשינוי וההעתק כל מלאכ' הגיון, מאמ' שיתפעל.  אבל יאמר שההתכה והרזון הוא אחד מאופני ההפסד ר"י אברבנאל, מפע' ה' ח ב.  המזון המתמיד והשומר הנזון ומחליף התכתו באופן שישמור מציאותו אין ראוי שייוחס לעונש למי שנזון ממנו זכות אדם 6. – ובחכמת ההגיון: כשנעמוד כלם בשכלנו אצל מה שנחקור מן המבוקש במה שניתך זה המבוקש אל חלקי הסותר בו במבוקשים אם בבטול אחד מהם אם בקיומו עוד נתיך המבוקש אל נשוא ונושא וכו' יקרא זה החלק מן ההגיון התכה כל מלאכי הגיון, הקש.  בדרך אחד יצאו אלינו להשכיל אופן המצאת החכמה והמלאכה להכין אותה ולסעדה ולהעמידה על מתכונתה הוא הנקרא ההתכה והחלוקה נפוצות יהודה ה.  ככה יעשה לאיש החפץ ביקר מלאכת ההגיון כי יהיו תוצאותיה על פי סדר ההתכה שם.