הִתְכַּלֲּלוּת

° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְכַּלֵּל: והכל ביופי שהוא התכללות הגוונים שבו ובתאר שהוא יופי טוב התכללות בציור ותמונת האברים (גביע הכסף, מאמר' יקר' ד). כי כל אחד כלול מחסד וגבורה ואז מתיחדים ביחוד גמור והוא בחינת התכללות יראה באהבה (דברי אלימלך, אמור). ובחינת ז' כוכבי לכת הם הז"ת מפאת עצמן ולא מבחינת התכללותן ביסוד (מהרח"ו, ע"ח, היכל א"ק ד ז).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים