הִתְמַשְּׁכוּת
° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְמַשֵׁךְ: וכאשר בראשונה לא ימצא היכולת אם בסבות הפועלות נניח התמשכות לאין תכלית כן לא ימצא בשניה אם בשלמיות המיניות יתכן התמשכות באין תכלה (שעה"ש לר"א אירירו ב ז). שהתמשכות שלשת ימים באיזה צער שיהיה הן הם יסורים גדולים להתם פשע ולכלות חטאת (מגי' ספר לרשב"צ דוראן קכט.). שהנפלאות והמחשבות המה היו כלם הולכות ומשמשות בדרך נסים נסתרים עם שהיו נראים כדרכו של עולם ויצא מהם ומהתמשכותם כדרך ההיולי שפושט צורה ולובש צורה (הוא, תפאר' ישראל א).