הִתְנַגְּדוּת

° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְנַגֵּד: ואולם אם היתה ההתנגדות בין שני משפטים בעלי הקפים הנה זה יש לו שם ייחדהו וכו' וזאת ההתנגדות נקראת הפך (מלות הגיון ד). כי הכאב אינו אלא הרגשת ההתנגדות מדבר המתנגד (קאנון א ב ב יט). חובה מוטלת על כל בעל שכל לעשות מצותו אף כי תנגדה שכלו וימאסה רצונו תכלית המיאוס וההתנגדות (חזות קשה לר"י ערמאה ג). ההתנגדות הוא מאמר ימצא בו ההפוך מצד המאמרים לא מצד התבות (נופת צופים ד נז). שאין פירושו התנגדות של מריבה אלא התנגדות של אהבה (כלי יקר, בראש' כ יח). ההפסד הוא מסובב מהתנגדות הפכים נמצאים בנושא אחד בהיותם מתקוממים זה על זה ומפסידים זה את זה (ספורנו, אור עמים מה.). כי אצלי הטענות תשובות והספקות תירוצים בקיום ההתנגדות (א' מודינא, ארי נוהם א). ואין זה כי אם מצד נצחונן במלחמת התנגדות היצר המתגבר עליו (נפוצות יהודה לד). ואני נדרתי לאמי לטמון התנגדותי בחבי (מא"ג דביר ב, גלעד ד). ויטוש על מחנה שוק העולמי שלוה והשקט מתגבורת הפכיות והתנגדיות האיכיות יסודיות (כסא' לבית דוד א ז).