הִתְנָאוּת

° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְנָאֵה: ומפני זה מרה במצוה אשר בעבור שכלו צוה בה והגיעו לו השגות המפורסמות ונשקע בהתגנות ובהתנאות (מו"נ א ב). מי גרם לו ליתרון שתיית היין התנאות הגוף כי הנוי בלי ספק משיא האדם לבקש המותרות (מלמ' התלמיד', נשא). שהאדם כשמשתדל בהתנאות ובהתענג על היין ובשאר מיני התענוג יצרו מתגבר עליו ובא לטורדו  מן העולם (שם). הנה גלוי שכל דמוי וחקוי אמנם יכוון בו ההתנאות וההתגנות (באור ס' השירים לאריסט' ג). רצוני שהוא ישתנה פעם אל ההתנאות בתוספת עליו (שם). וכיון שקיום העולם תלוי בקנאה ישים כל התנאות לשם שמים (אורח' צדיק', שער הקנאה).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים