°, ש"נ, – שה"פ מן הִתְפָּאֵר: דע כי אני לא חברתי זה החבור כדי להתגדל בו בין היהודים ולא שיבא לי מזה התפארות (אגר' הרמב"ם בדבר המו"נ). אין התפארות כי אם במדות הטובות, לא במשפחה ובאבות (ר"י חריזי, איתיאל כה). ודמה (הנביא) חמדתם והתפארותם (של שכורי אפרים) כציץ העשב או האילן שהוא יפה בצאתו וכשהרוח נושבת בו הוא נובל ונופל לארץ (רד"ק ישע' כח א). כשם שהוא תפארת לגבור הנצחון כך הוא תפארת לחכם להיות מודה על האמת ומי שכונתו על הנצחון וההטעה או על התפארות זהו אוהב השקר ושונא האמת (פסק ר"י סוראזינה, בסוף שו"ת הרא"ש). ואמנם ידברו בם על דרך ההתפארות (באור ס' השירים לאריסטו ד). ההתפארות הוא ההוצאה במה שאינו ראוי מההזדיין וזולתו (מאזני צדק, אלגזלי 105). הגאוה וההתפארות וההתלוצצות והבזיון והעקשות ובקשת השררה (שם 143). לא נמצא להם ענין כי אם קוצר ידיעה לא בהתפארות החכמה (ר"י אברבנאל, זבח פסח, תס). והם (הבחורים) אוהבים הכבוד ועל הכל הנצחון וזה שהבחרות ישתוקק ההתפארות והנצחון דבר מן ההתפארות ויכספו הכבוד והנצחון יותר מהממון (נופת צופים ג יה). כי כל רואם יאמר שתוכם כברם באהבה רבה שהוא התפארות בעיני ההמון (ר"מ אלשיך, איוב יז ה). שמתפארת (הטווס) בהראות תפארת כנפה לכל וכו' וכל כך עושה עיקר מההתפארות ההוא כי תעזוב לארץ ביציה ולא תשב עליהם (שם לט יד). שקצת אנשים דרך התפארות מאהבת הנשיא י"ץ התחילו לומר דברים שאין כדאי לאמרן (מנח' קנא' לאבא מארי לח). רום הלבב וההתפארות היא מבנות הגאוה (צמח צדיק, א' מודינא כט). וכהנה רבבות גוזמאות והתפארות אשר תצלינה אזני השומע (ריב"ל, ילקוט, תולד' פלוני). וכל חיתו תלויה בהתפארותו (שם). כאשר שמע את ספוריו הכוזבים והתפארותו  וישורר עליו (שם).