הִתְפַּלְסְפוּת

° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְפַּלְסֵף: ומה שאמר אדוננו שיעתק הילדים משדים ללמדם ההתפלספות ידע כבוד אדוננו יאריך השם ימיו שזה דבר שנזהרו עליו חכמי הארץ כל ימיהם (אגר' ידע' בדרשי לרשב"א). כפי החכמה המדינית וההתפלספות (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ב). ונמצא ג"כ רבי יצחק ן' גיאת פנה לדרך ההתפלספות ורב סעדיה גאון רצה דרך ההתפלספות (ר"א דלמידיגו, הקד' בחינ' הדת). ואופן ההתלמדות המורגל בם בלתי מעמיק מאד בהתפלספות זרות פן יקרה ההפסד מדבריו (שם ט). כמו שחשב הרב בהתפלספותו כי הדעת הזה אינה שקר (ר"י אברבנאל, מפע' ה' ח ה). שכחש גם בהויה הטבעית והתעצם לבאר שקרותם בהתפלספותו גם כפי השרשים הטבעיים (שם ה ב). כבר נמצאו מבני עמנו חכמים בעיניהם חכמים הם להרע שבהתפלספותם החזיקו בו ולא לבד קיימו וקבלו אותו כפי עיונם וחקירתם (שם ב א). ומה יועילו כל חכמותיהם והתפלספותם, הגיונם ועקשותם, ועקלקלות ארחותם (וכוח התורני עם הפלסוף). זהו ההבדל בין התפלספותי ובין התפלספות אחרים (שד"ל, מכת' רמט).