*, ש"נ, – שה"פ מן התִּיר, א) הַתָּרַת קשר, כמו הֶתֵּר: עיקר חליצה התרת הרצועה (ירוש' יבמ' יב יב ג). אמר רבי יוסי (כל אלו שעורים שאמרו ביחוד האשה הוא) לאחר התרת הסינר (שם סוט' יו ג). כל מלאכות שהעבד עושה לרבו תלמיד עושה לרבו חוץ מהתרת לו מנעל (כתוב' צו.). חבילה שהעלה ליבש ונמלך עליה לסככה וכו' שאין נתרת בהתרה אלא צריכה נענוע (האגור, הלכ' סוכ' תתקסג). והאריגה והבציעה והקשירה וההתרה והתפירה והקריעה (ג"ע לר"א הקראי, שבת ה). כאשר תעשה האם החומלת לבנה ברחיצתו וחתולתו וקשירתו והתרתו על כרחו (חו"ה, הבטחון, פתי').  — ב)  *הַתָּרַת דבר אסור: קודם להתרת כליו (ירוש' שבת יז יו.). מאימת התרתה (של השפחה) א"ר הונא משפרעה ראשה בשוק (סנה' נח:).  — ג)  °הַתָּרַת שאלה: והתרת זה הספק כבדה והיא דקה מאד (מו"נ ב יח). הנה הוקשה אצלי מאד התרתה (ר"י אברבנאל, מ"ב יג יב). כי לא טעם טעם שמחה מי שלא טעם שמחת ספיקות והתרתם (שו"ת רמ"א ה).  — ד)  °הַתָּרַת דברים מרכבים, Auflösung; dissolution: רצה לומר שיהיה בכח אפשרותו (של הדבר המורכב) ההתרה לשוב אל טבעו אשר היה עליו (ר"א חסדאי תרג' ספ' יסוד' לר"י ישראלי). שיהיה שנוא לאותם הנשארים הרכבה ושנוא אליו התרה (ע"ח לר"א הקראי ג).  — ה)  °פרוק כלים בעלי אברים: והתרה שלו (של המכבש) דומה לסתירה (ר"נ על הרי"ף, שבת נח:).  – ובכלל בטול: שטוען ראובן שהאפוטרופוס יפרע חצי חלק מההוצאות שהוציא על אחותו המשודכת בהתרת השדוך (פסקי ריקאנטי האחרונ' לז).