* 1, הֵתֵר, ש"ז, – שה"פ מן הִתִּיר,  א)  הֶתֵּר דבר קשור, d. Lösen; act. de dénuer; loosing: וכשם שהוא חייב על קישורן כך הוא חייב על התירן (שבת יה א).  – ב)  הֶתֵּר דבר אסור, Erlaubniss; permission:  היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמכו (חגי' א ח). מה נדה יש לה היתר לאחר איסורה אף אשת אחיו מאביו יש לה היתר לאחר איסורה (ירוש' שבת ז ט ד).  ישראל יש להן היתר חכם (שם נזיר ט נז ג). לפי שהיתה בכלל היתר ונאסרה וחזרה והותרה יכול תחזור להיתירה הראשון (שם יבמ' א ב.). היוצא מן הגפן שאין איסורו איסור עולם ואין איסורו איסור הנאה ויש לו היתר לאחר איסור עשה בו טעם כעיקר (ספרי נשא כג). כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה וכו' נעשית לו כהיתר (יומא פו:). שאע"פ שאין לו בה היתר אכילה יש לו בה היתר הסקה (פסח' לב.). ראה מה אתה שואליני למחר בבית המדרש היתר שחיטה שנינו או היתר זריקה שנינו או היתר אכילה שנינו (מעי' ד:). מקום שאבותיך ואבות אבותיך נהגו בו איסור אתה תנהוג בו היתר (חול' ו:). חלב שעל גבי קבה כהנים נהגו בו היתר (שם מט.). ראה שאתה מטיל בה גבול היתר שהרי שני גדולי הדור לא פירשו את הדבר (שם צח.). אלו שהם נוהגים היתר בשפחות בעוה"ז עתידין הן להתלות בקדקדי ראשיהן לעתיד לבא (מד"ר ויקר' כה).  – ובלי י בין ה ובין ת: לא בקשת להשיאה דרך התר הרי נשאת דרך איסור (מד"ר בראש' עו). אמר שמשפטי ה' אמת והם צודקים יחד ההתר והאיסור (העקרים א ח). איך יבוא במאמר כל מלאכת עבודה התר מעשה אוכל (ג"ע לר"א הקראי, יום תרועה). והתיר להם להשגיח ולהתענג בדברים הארציים התר משוער המספיק להשלים הגוף הארציי (שם, עריות). שהאומה ידעה בהתר אלו הדברים מצדיית השליח ע"ה והעתיקו אותם האומה דור אחר דור וכי שהכתוב ספר בהתרם (שם, שחיט' יז). – ואמר המליץ: לדעה סוד יסוד הֵתֵר 2 ואיסור והזהר בקלים כבחמורים (בתי הנפ' והלחש', כ"י פריז א).  – ג)  הֶתֵּר שאלה קשה, d. Lösen (einer Aufgabe); solution: וירבה התר זה אצל המשוררים והמליצים ואצל מי שיחשוב שהוא עושה שיר (מו"נ א נט). וקודם שנאמר דבר בהתר הספק הראשון נציע הצעה אחת מועילה בזאת החקירה (רלב"ג, מלחמ' ה' ו א יח). שהוא מבואר עם מה שקדם מהדבר שהתר זה הספק אינו ממה שיקשה (שם כו).