הִתְרַגְּזוּת
° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְרַגֵּז: הלא ארסטוטוליס ראש המדברים בכל מקום יגיד לנו את כל דברי התורה בלחש בלא קולות וברקים וכו' ובלא התרגזות שמים וארץ (הנפש החכמה ב ב). הבזיון שמגיע לנפש האנשים מפאת התקצפות נשותיהן והתרגזותן עליהם (מגי' ספר לרשב"צ דוראן פח.).