זְאֵבָה
*, ש"נ, מ"ר זְאֵבוֹת, — א) נקבת הזאב: רומוס ורומילוס מתה אמן הזאבה נזדמנה והניקתן ועמדו ובנו שני צריפים גדולים ברומי (מדר' תהל' י יג). אלו שני יתומין שנשתיירו מהם רומוס ורומילוס וזימנתי להם זאבה אחת שהניקתם עד שהגדילו ונעשו מלכים גדולים (שם יז יד). — ב)°חלי בגרון Angina: כל אדם אשר אחזתו זאיבה1 הוא סינכוס ותחנוק אותו ימות (ספר הרפוא' לאסף 146).
1 בערב' אלד'יבה الذيبة, והיא מחלה בגרון הבהמות והשתמש בו אסף לחלי בגרון באדם.