1, חָג, ש"ז, כנ' חַגִּי, מ"ר חַגִּים, חַגֵּיכֶם, — א) שמחה ויום טוב שעושים לכבוד מעשה מן המעשים, לכבוד אלהוּת וכיוצא בזה, Fest; fête; festival: וירא אהרן ויבן מזבח לפניו (לפני העגל) ויקרא אהרן ויאמר חַג ליי' מחר שמות לב ה. ויעש ירבעם חָג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כֶּחָג אשר ביהודה מ"א יב לב. ויעש שלמה בעת ההוא את הֶחָג וכל ישראל עמו קהל גדול וכו' שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום שם, ח סה. השיר יהיה לכם כליל התקדש חָג ישע' ל כט. ושבעת ימי הֶחָג יעשה עולה ליי'. יחזק' מה כג. ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חַג יי' לנו שמות י ט. את חַג המצות תשמר שם כג יה. וְחַג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וְחַג האסף בצאת השנה שם יו. הנה חַג יי' בשילו מימים ימימה וכו' וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו שופט' כא יט=כא. ולא ילין חלב חַגִּי עד בקר שמות כג יח ושמחת בְּחַגֶּךָ אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך דבר' יו יד. והשבתי כל משושה חַגָּהּ חדשה ושבתה וכל מועדה הוש' ב יג. תקעו בחדש שופר בכסה ליום חַגֵּנוּ תהל' פא ד. אותו היום יום חגם היה והלכו כולן לבית ע"ז שלהם סוט' לו:. ספו שנה על שנה חַגִּּים ינקפו ישע' כט א. וּבַחַגִּים ובמועדים תהיה המנחה איפה לפר יחזק' מו יא. שנאתי מאסתי חַגֵּיכֶם ולא אריח בעצרתיכם עמו' ה כא. והפכתי חַגֵּיכֶם לאבל וכל שיריכם לקינה שם ח י. ותנחילנו זמני ששון וחג, נדבה ותורישנו קדושת שבת וכבוד מועד ברכ' לג:. — ב) *בפרט חג הסֻכות: יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת מוליכין את לולביהם להר הבית סוכ' ד ד. שחייב אדם בהלל ובשמחה ובכבוד יום טוב האחרון של חג כשאר כל ימות החג שם ח. מאימתי מזכירין גבורות גשמים רבי אליעזר אומר מי"ט הראשון של חג רבי יהושע אומר מי"ט האחרון של חג וגו' ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג תענ' א א. ומיום הכפורים עד החג כל ישראל עסוקין במצות זה עוסק בסוכתו וזה בלולבו וביום טוב הראשון של חג כל ישראל עומדין לפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן לשמו של הקב"ה מד"ר ויקר' ל. — ג) °תנועה וזעזוע: נשתקשקו שניהם עד עלות אבק ועפר לשמים מרוב תקפם חגם ונענועם מחברת מנחם, אבק. — °וכמו חגיגה, מקום שהולכים אליו המאמינים ביום חג להשתטח שם: כי היא (ציון) מקום עליית הנביאים אל השמים ושהיא מקום מעמד יום הדין והוא לכל מקום כונה וחג כוזרי ב כג.

*אֵיד,כמו *עֵיד, חג.  — °אסרו חג, יום הראשון אחרי החג.

הלל.  — *מוסף.  — *קדוש.

*זבול, *יום זבול של נילוס.

°חָגָא, כנוי של גנאי, לחגים של הנוצרים.  — *חגיגה, §חגיגוּת, §חגיגי. — חול, ההפך מן חג. — *חול המועד.

יובל, חג היובל, לפנים אצל היהודים, אחת לחמשים שנה. ובהרחבה בזמן החדש, חג של מספר שנים למוסד, לאדם גדול וכדומה. — *יום טוב.

מועד. — °מועדים לשמחה, °יזכה לשנים רבות, ברכות החג בין אדם לחברו. — *מוצאי החג.

*סֵדֶר, ליל הסדר של פסח.

*עִיד, הֵעִיד, ברך בברכת החג. — *עלה לרגל, לפנים כשהמקדש היה קיים, לימי החג. — עֶרֶב, *ערב החג.

רגל, רְגָלִים, שלשה החגים הגדולים.

פסח, שבועות, סֻכות, ראש השנה, יום הכפורים, *חנכה, פורים.