פ"ע, עת' יֶחֱוַר, — היה לבן כהה, כמו פני האדם מבהלה פתאם, blass sein; être pâle; to be pale: לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יֶחֱוָרוּ (ישע' כט כב). — ואמר המשורר: מה זאת ראיתי אויה זה עתה, זה עתה בחלומי הוי קץ וקרץ, כאבן כצור הוי ירדה פה מטה, ודמות אשה לה משמים ארץ, ושני לפידי אש בשתי ידיה, ומה עצבו הה מה חָוְרוּ פניה (אדם שש"ק, המבכה).

—  פִע', *חִוֵּר, — עשה לבן, ובהשאלה עשה שיהיה ברור, בלי ספק: כבס ביין לבושו שהוא מחוור להן דברי תורה ובדם ענבים סותה שהוא מחוור להן טעיותיהן (מד"ר בראש' צח).

—  פֻע', *חֻוַּר, — שחִוְּרוּ אותו, ובהשאלה שעשו אותו ברור, דבר מְחֻוָּר, ברור, שאין בו מקום לפקפק: המחוור שבכולן זו חצר בית שמירה (ירוש' מעשר' ד נא.). ג' ירידין הן יריד עזה יריד עכו ירידה של בוטנה והמחוור שבכולן יריד בוטנה (שם ע"ז א לט ד). זאת אומרת שאין טומאת עבודה זרה מחוורת (שם שבת ט יא ד). זאת אומרת שאין שנתו של בעל מום מחוורת (שם ר"ה א נו ג). הגיעוך סוף מלאכ' המים שאינם מחוורים דבר תורה (שם ברכ' ב ה.). זה אחד משלשה מקריות מחוורין בתורה (שם תרומ' א מ ד). זה אחד מג' מדרשות שהן מחוורין בתורה (שם ב מא ג). והוא פירוש מחוור מאד להנצל מרוב הספקות (ר"י אברבנאל, ש"א ז).

—  נִתפ', *נִתְחַוֵּר: לא סוף דבר ופרושו השמלה אלא עד שיתחוורו הדברים כשמלה (ירוש' כתוב' כח ג:). זו ההגדה אינה מאותן שסומכין עליהן שהרי לא נתחוורה (פי' יציר' לר"י ברצלוני 45). ובזה ההגדה שהיא בתלמוד שהיא מדוקדקת מכולן מפני שנתחורה והוזכרה בתלמוד (שם 89). וראיתי למפרשים אחרים בזה ממה שלא נתחור בעיני (ר"נ על הרי"ף, ר"ה ב.). באמת עדין לא נתחור לי מה שפרש בזה הרב (שד"ל, מכתבים רנז).