1, שזו"נ2 במ"ר במשמ' מ"י, סמי' פְּנֵי, כנ' פָּנַי, פָּנָי, פָּנֶיךָ, פָּנַיִךְ, פָּנָיִךְ, פָּנָיו, פָּנֶיהָ, פָּנֵינוּ, פְּנֵיכֶם, פְּנֵיהֶם, פָּנֵימוֹ, — א) החלק הקדמי של הראש, וביחוד של ראש האדם, Gesicht, Antlitz; visage, face; face, countenance: ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם וּפְנֵיהֶם אחרנית וערות אביהם לא ראו (בראש' ט כג). וירא יעקב את פְּנֵי לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום (שם לא ב). ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פָּנֶיה (שם לח יה). וירחץ פָּנָיו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם (שם מג לא). וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פָּנָיו וכו' ויכל משה מדבר אתם ויתן על פָּנָיו מסוה וכו' וראו בני ישראל את פְּנֵי משה כי קרן עור פְּנֵי משה והשיב משה את המסוה על פָּנָיו (שמות לד ל-לה). ואם מפאת פָּנָיו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא (ויקר' יג מא). והמלך לאט את פָּנָיו ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום אבשלום בני בני (ש"ב יט ה). ואליהו עלה אל ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פָּנָיו בין ברכו (מ"א יח מב). ויהי כשמע אליהו וילט פָּנָיו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה (שם יט יג). ויהי ממחרת ויקח המכבר ויטבל במים ויפרש על פָּנָיו וימת (מ"ב ח יה). בלע המות לנצח ומחה אדני יי' דמעה מעל כל פָּנִים (ישע' כה ח). נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכמסתר פָּנִים ממנו (שם נג ג). שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פָּנִים לירקון (ירמ' ל ו). ודמות פניהם פְּנֵי אדם (יחזק' א י). הנה נתתי את פָּנֶיךָ חזקים לעמת פְּנֵיהֶם ואת מצחך חזק לעמת מצחם (שם ג ח). פָּנֶיךָ תכסה ולא תראה את הארץ (שם יב ו). כלה לחמס יבוא מגמת פְּנֵיהֶם קדימה ויאסף כחול שבי (חבק' א ט). כי כסה פָנָיו בחלבו ויעש פימה עלי כסל (איוב יה כז). פָּנַי חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות (שם יו יו). וכשמעי את קול דבריו ואני הייתי נרדם על פָּנַי וּפָנַי ארצה (דני' י ט). — ובתו"מ: עשרה בני אדם מסתפגים באלונטית אחת פניהן ידיהן ורגליהן ומביאים אותה בידן (שבת כב ה). בשעה שמעביר (ר' יהודה הנשיא) ידיו על פניו מקבל עליו עול  מלכות שמים (ר' חייא, ברכ' יג:). פניך דומין למגדלי חזירים ולמלוי ברבית (מטרוניתא לר' יהודה בר' אלעאי, שם נה.). ופניהן דומין לשולי קדרה (ר' יצחק בר אבין, ר"ה יז.). הנכנס לחנותו של נגר שלא ברשות ונתזה בקעת וטפחה על פניו ומת פטור (ב"ק לב:). ת"ר מים שנתגלו הרי זה לא ישפכם ברשות הרבים ולא ירחץ בהן פניו ידיו ורגליו (ע"ז ל:). כיון שראה הקב"ה כך אמר לו משה שתי הפנים בכעס אני ואת כועסין עליהן (מד"ר דבר' ג). — ובסהמ"א: וצריך שתודיע מצבו ומעמדו באותו המקום כאלו תאמר עומד או יושב שוכב או מיסב או נפול על פניו וכיוצא בהם (ר"י א"ת, רוח חן י). ואמר (החכם) כל מי שרבו פניו תמעט חכמתו (הוא, מבחר הפנינים, 6). אחרי כן הסכימו להוליכנו אל השופט ויקחו אותנו והעם יסחבונו על פנינו ועל עינינו והמכות בגבנו והרוק בפנינו (ר"י חריזי, תחכמוני כב, 213). וכתב אפלאטון מי שהוא דק הפנים יהיה מבין ומחשב הדברים וכו', ואם פניו קטנים מאד יהיה רע ובליעל ובעל מרמה וגונב דעת הבריות (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד א). — ואמר המשורר: שמש בפניך יליל תפרשי על זהרו עב קוצותיך (ר"י הלוי, מה לך צביה, שעה"ש, 92). עב תערף או יזלו עינים וברק שחקים או יקוד מעים ופני יהודה או מאור סהר וזח הוד זהרו או זהרי צהרים (שלמה בן מעלם לר"י הלוי, עב תערף, שם 130). — *ועל אלילים אלמים בדמיון לאדם: בביאה אחת שנכנס מנשה לבית קדשי הקדשים היתה חטייה לישראל שעשה צלם של ד' פנים והכניסו להיכל (מד"ר דבר' ב). — ועל הלויתן: דלתי פָנָיו (של הלויתן)3 מי פתח סביבות שניו אימה איוב מא ו. — ובהשאלה לאלהים ומלאכים וכדו': ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראות פְּנֵי אלהים ותרצני (בראש' לג י). ויאמר (יי' אל משה) לא תוכל לראת את פָּנַי כי לא יראני האדם וחי וכו' והסרתי את כפי וראית את אחרי וּפָנַי לא יראו (שמות לג כ-כג). שרפים עמדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פָנָיו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף (ישע' ו ב). והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת וּפְנֵיהֶם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פְּנֵי הכרבים (שמות כה כ). ועשוי כרובים ותמרים ותמרה בין כרוב לכרוב ושנים פָּנִים לכרוב (יחזק' מא יח). היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה ארבעה ארבעה פָנִים לאחד וכו' ודמות פְּנֵיהֶם המה הפנים אשר ראיתי על נהר כבר מראיהם ואותם איש על עבר פָּנָיו ילכו (שם י כ-כב). 

— ובתו"מ: כל הנשיאים לא נשתתפו במעשה העגל וכו' לפיכך זכו לראות פני  השכינה (רבי, פדר"א מה). — ובסהמ"א: למעלה מהם יש אחד שר גדול ונורא, גבור ונכבד, אלוף ונערץ, ישיש ועז, ואפפניאל ה' שמו שיש לו ששה עשר פנים וכו' (היכלות, ביה"מ ילינק ה, 178). — ופנֵי בעלי חיים: והכבשים הפריד יעקב ויתן פְּנֵי הצאן אל עקד וכל חם בצאן לבן (בראש' ל מ). וּפְנֵי אריה אל הימין לארבעתם וּפְנֵי שור מהשמאול לארבעתן וּפְנֵי נשר לארבעתן (יחזק' א י). וּפְנֵי כפיר אל התמרה מפו (שם מא יט). ומן הגדי נבדלו אל דויד למצד מדברה גברי החיל אנשי צבא למלחמה ערכי צנה ורמח וּפְנֵי אריה פניהם וכצבאים על ההרים למהר (דהי"א יב ט). — * ופָנִים, פָּנִים של מטה, כנוי לערוה באשה: אחר זמן שאמרו אחר זמן לקינוח ולא אחר זמן לבדיקה, אחר זמן כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה (תוספת' נדה ג ו). האשה יושבת וקוצה לה חלתה ערומה מפני שיכולה לכסות פניה בקרקע אבל לא האיש תרגמה רב נחמן בר יצחק כגון שהיו פניה טוחות בקרקע (ברכ' כד.). ת"ר אלו הן תכשיטי נשים כוחלת ופוקסת ומעבירה (סרק) על פניה ואיכא דאמרי מעברת סרק על פניה של מטה (מו"ק ט:). ה"ז גיטך כל זמן שאעבור מכנגד פניך וכו' אמר רב הונא מאי פניך תשמיש ואמאי קרי ליה פניך לישנא מעליא נקט (גיט' עו:). — ובאיש: אנא חזיתיה לר' אבהו שהניח ידיו כנגד פניו של מטה וכו' (ר' זירא, שבת מא.). כל המניח ידיו כנגד פניו של מטה כאילו כופר בבריתו של אברהם אבינו (שם).
— ב) ובמשמ' צַד בגוף דומם, — הצד הקדמי, פְּנֵי האהל: וחברת את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול פְּנֵי האהל (שמות כו ט). — פְּנֵי הבית: ורחב פְּנֵי הבית והגזרה לקדים מאה (יחזק' מא יד). וישבני אל פתח הבית והנה מים יצאים מתחת מפתן הבית קדימה כי פְנֵי הבית קדים (שם מז א). — ובתו"מ: אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית (ר' ינאי, ברכ' לה:). — פְּנֵי לבוש הלויתן: מי גלה פְּנֵי לבושו בכפל רסנו מי יבוא (איוב מא ה). — פְּנֵי הלוט: ובלע בהר הזה פְּנֵי הלוט הלוט על כל העמים והמסכה הנסוכה על כל הגוים (ישע' כה ז). — פְּנֵי המנורה: ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פָּנֶיהָ (שמות כה לז). — פני המצנפת: ושמת אותו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פְּנֵי המצנפת יהיה (שם כח לז). — ובמשמ' הצד העליון, בפרט כשצד זה בלבד נראה לעיני המסתכל בו מלמעלה, פְּנֵי האדמה: ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פְּנֵי האדמה (בראש' ב ו). ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פְּנֵי האדמה (שם ח יג). הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו הלא אם שוה פָנֶיה וכו' (ישע' כח כד-כה). תשלח רוחך יבראון ותחדש פְּנֵי אדמה (תהל' קד ל). — פְּנֵי הארץ: הנה יי' בוקק הארץ ובולקה ועוה פָנֶיה והפיץ ישביה (ישע' כד א). — *פְּנֵי קרקע: ה' שמות נקראו לו עב אד ענן נשיאים חזיז, עב שהוא מעבב את פני הקרקע (מד"ר בראש' יג). — °פְּנֵי הגן, ואמר המשורר: מטר שחק בעת רדתו פני הגן לאט שוה ועל פניו כסות פסים ומשי הזמן שוה (רמב"ע, הגביר נכפלו, תרשיש, שעה"ש, 74). — *פני הקרמיד: וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך ר' חייא בשם רבי יוחנן בתחילה כדי רביעה ובסוף כדי שיודחו פני הקרמיד (ירוש' תענ' א ג). — *פְּנֵי השוּק: ת"ר שותה כפלים דמו בראשו א"ר יהודה אימתי בזמן שלא ראה פני השוק אבל ראה פני השוק הרשות בידו (פסח' קי.). — פְּנֵי שדה: על שדה איש עצל עברתי וכו' והנה עלה כלו קמשונים כסו פָנָיו חרלים (משלי כד ל-לא). — פְּנֵי תבל: הכינו לבניו מטבח בעון אבתם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פְּנֵי תבל ערים (ישע' יד כא). הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פְנֵי תבל תנובה (שם כז ו). — פְּנֵי תהום: כאבן מים יתחבאו וּפְנֵי תהום יתלכדו4 (איוב לח כ). — הצד הפונה אלינו, *פְּנֵי חמה, פְּנֵי לבנה: פני חמה דומה לשק (יומא כט.). פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה (ב"ב עה.). כל שרואה פני חמה זהו מן הגזע ושאינו רואה פני חמה זהו מן השרשים (שם פב.). החמה קרנותיו ופניו המביטות למטה של אש וקרנותיו ופניו המביטות למעלה של ברד (פדר"א ו). — כל שטח וצד, *פְּנֵי כר, קופה וכדו': כל שיש לו פנים פניו תוכו (ר' יהודה, תוספת' כלים ב"ב ג א). — *פְּנֵי כֹּפֶת שאור: אם טח פניה בטיט בטלה (רב יצחק בר אשי בשם רב, פסח' מה:). — *פְּנֵי פת וחררה: ואין נותנין פת לתנור עם חשיכה ולא חררה על גבי גחלים אלא כדי שיקרמו פניה (שבת א י). כדי שיקרמו פנים המדובקין בתנור (ר"א, בבלי שם כ.). — °פָּנִים, צדדים, עמודות בלוח: שמענו כי ד' פנים היו כתובין בכל לוח ולוח (גנזי מצרים, הל' ס"ת, כא). — פְּנֵי החרב, חֻדה: אם קהה הברזל והוא לא פָנִים5 קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה (קהל' י י). — ובתו"מ: לגיבור שהוא מפלפל בזיינו ומראה פנים לכל צד (פסיק' רב', י הדברות קמייתא, ק:). 
— ג) ובהשאלה בדברים מפשטים, *פְּנֵי הדור: פני הדור כפני הכלב (סוט' מט:). — פְּנֵי מחנה (הארבה): ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה את פָּנָיו אל הים הקדמוני וספו אל הים האחרון (יואל ב כ). — פְּנֵי המלחמה, הצד שהמלחמה פונה שמה: וירא יואב כי היתה אליו פְּנֵי המלחמה מפנים ומאחור ויבחר מכל בחורי ישראל ויערך לקראת ארם (ש"ב י ט). הבו את אוריה אל מול פְּנֵי המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת (שם יא טו). — *פְּנֵי מזרח, מערב, צפון, דרום, צד, רוח: כל זמן שפני מזרח מאדימות זהו יום (ירוש' ברכ' א א). ממקום שהחמה זורחת באחד בתקופת תמוז עד מקום שהיא זורחת באחד בתקופת טבת אילו פני מזרח, ממקום שהחמה שוקעת באחד בתקופת טבת עד מקום שהיא שוקעת באחד מתקופת תמוז אילו פני המערב והשאר צפון ודרום, הדא הוא דכתיב הולך אל דרום וסובב אל צפון, הולך אל דרום ביום וסובב אל צפון בלילה, סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח אילו פני המזרח והמערב (ר' יוסה, ירוש' ערוב' ה א). חמה יוצאה ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך זה הוא פני צפון, חמה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום קצר זה הוא פני דרום (בבלי שם נו.). 
— ד) פָּנִים במשמ' מבע הפָּנִים, פָּנִים טובים או רעים, Miene; mine; look: ותלך האשה לדרכה ותאכל וּפָנֶיהָ לא היו לה עוד (ש"א א יח). — ובתו"מ: בזמן שאדם עשיר יש לו פנים שמחים לראות את חבירו ובזמן שאדם עני אין לו פנים לראות מפני שהוא מתבייש מחבירו (מד"ר בראש' צא). אמר לו הקדוש ברוך הוא למש' באיזו פנים את מבקש ליכנס לארץ (שם במד' יט). לבן מלך שיצא לתרבות רעה והיה המלך משלח פדגוגו אחריו ואמר לו חזור בך בני והיה הבן משלחו ואומר לאביו באלו הפנים אני חוזר בי ואני מתבייש לפניך וכו' (ר' שמואל פרגריטא בשם ר' מאיר, שם דבר' ב). — ועי' לקמן בצרופים עם תאר.— ובמשמ' פָּנִים של כעס ואף, חרון פָּנִים6: תשיתמו כתנור אש לעת פָּנֶיךָ יי' באפו יבלעם ותאכלם אש (תהל' כא י). פְּנֵי יי' בעשי רע להכרית מארץ זכרם (שם לד יז). — ובמשמ' פָּנִים זועפים ונזעמים7: אם אמרי אשכחי שיחי אעזבה פָנַי ואבליגה יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני (איוב ט כז-כח). ועי' עוד להלן בצירופים עם תארים: *פנים הדופות, *פנים זעומות, *פנים זעפים, *פנים חשכות, *פנים כעוסות, פנים נזעמים, פנים רעים וכדו'. 
— ה) פָּנִים במשמ' נכחות, ככנוי לאלהים ומלך8: ויאמר (יי' אל משה) פָּנַי ילכו והנחתי לך ויאמר אליו אם אין פָּנֶיךָ הלכים אל תעלנו מזה9 (שמות לג יד-יה). ותחת כי אהב (יי') את אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוציאך בְּפָנָיו בכחו הגדול ממצרים (דבר' ד לז). פְּנֵי יי חלקם לא יוסיף להביטם10 (איכה ד יו). 
— ו) *פָּנִים, טעם: כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור (ירוש' סנה' ד ב). גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של ר' מאיר כמותו ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו שהוא אומר על טמא טהור ומרא' לו פנים, על טהור טמא ומראה לו פנים (ערוב' יג:). אמרה כנסת ישראל הביאני הקב"ה למרתף גדול של יין זה סיני ונתן לי משם התורה שנדרשת מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא (מד"ר שה"ש, הביאני). תינוקות שהיו בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעין לדרוש את התורה במ"ט פנים טמא ובמ"ט פנים טהור (רב יהושע דסכנין בשם רבי לוי, תנחומא, חקת ד). — ובסהמ"א: אם הגדילו הבנות ובעל אמם אין נאמן ויש פנים לחשש כי פרוץ הוא וכו' וכשאין פנים לחשש וכו' אין חוששין (תשו' הגאו' הרכבי תכז).  הרי הן בחזקת מכורין והרי הן עומדין בידי הלקוחות עד שתביא ראיה כי בטלין היו מאחת מן הפנים שפרשנו למעלה (שם לט). עשינו זה בעבור כמה פנים וכו' ולכל אשר זכרתיו כל שכן אלה הפנים האחרונים כי הם הרעים והמגנים שבהם נמנעתי מהשלים כל סעיפי השרשים האלה בספרי זה (ר"י א"ת, הרקמה, הקדמה). ובמגדנות אין פנים לסבור בכאן שהם פירות (הוא, סה"ש לריב"ג, שרש מגד). וכמה פעמים פייסו אותי קצת הנדיבים וכו' להעתיק להם קצת מחבורי הגאונים וכו' ולא נתפייסתי להם מפני כמה פנים שצריך האדם להזהר מהם בענין הזה (הוא, חו"ה, הקדמת המתרגם). כל הדברים המפסידים את היחוד וכו' כלם מפסידים הבחינה והשלשה פנים אשר הקדמנו זכרם בתחילת השער הזה גם הם מפסידיה (שם, הבחינה ו). מפני שההערה התקועה בשכל נחלשת מג' פנים התחייבנו לחזקה בהערה התוריה והאחד מהשלשה פנים הוא מפני שנברא האדם מדברים שונים זה מזה וכו' (שם, עבודת האלהים ב). וכן השרים ורואי המלך והסגנים אשר סביבותיהם כתות מעבדיהם ושמשיהם וכו' ומשתדלים בעבורם לחזור על סיבת קבוץ הממון מפנים טובים ורעים (שם, הבטחון ד). ומן הפנים האלה אחי כבד העולם על יושביו (שם, חשבן הנפש ג). וכן אם טען הטוען ואמר זה חייב לי מנה או מנה יש לי אצלו אומרים לו מאי זה פנים, הלוית אותו או הפקדת אצלו (רמב"ם, טוען ונטען ו א). להקשים המופתיים תנאים אין פנים בזה המאמר לזכור אותם (מלות ההגיון ח). וגם חכמי הפילוסופים השתדלו בקיומו בפנים הרבה בראיות גדולות ראויות לסמוך עליהם (ר"י אבן לטיף, שער השמים כה, השחר שנה ב, 103). ודברי בעל הלכות גדולות ודברי רבינו יצחק זצ"ל נראין דחויין לגמרי שאין פנים לעשותן ככלי מתכת אלא או ככלי אבנים או ככלי חרש לאוסרן לגמרי (שבלי הלקט, פסח כז, פד.). ומן השקר שתהיה הראשונה היא המבוקשת לשני פנים האחד שהוא כבר שם יתרון לחכם על העובד וכו' והשני שהחכמה במעשה אינה יותר נכבדת מהמעשה (ר"א בר חסדאי, מאזני צדק לאלגזלי, באור ח, עז). ומכל הפנים האלה הרחיקה התורה משכב הנדה (מנחם בן זרח, צידה לדרךך ב א ב). ומקיים הגזירה מפנים השונים (ר"י עראמה, יד אבשלום על משלי יא, ד"ה צדקת). ואמנם שאינו גוף בארוהו בכמה פנים (ר' יחיאל מפיסא, מנחת קנאות, 20). בנטותו אל התכלית הקצוי נזק יקרב באהלו מן הפנים שנזכיר (ר"י מוסקאטו, קול יהודה להכוזרי ג א). — ואמר הפיטן: כללני בעוז מדרשות בשבעים פנים נדרשות (שמעון בר יצחק, אהוביך, יוצ' שבת חוה"מ פסח). — °מִפָּנִים, — כמו מִפָּנִים שונים, מטעמים שונים: ובטל אצלי שיהיו הם עושים את עצמם מפנים אני זוכר מהם שלשה הפנים הראשונים וכו' והפנים השניים והפנים השלישיים וכו' (ר"י א"ת, או"ד א). וכבר יראה בהם (בדעות ובאמונות) שאין לרצון ולבחירה מבוא בהם כלל וזה מפנים ראשונה וכו' שנית וכו' ג' וכו' (ר"ח קרשקש, אור ה' ב ד.) יש מן הקדמונים מי שהכחיש הידיעה ואמר שאי אפשר לאדם שישיג לידע דבר על אמתתו וזה מפנים אם בעבור שכל ידיעה לא תגיע אלא מידיעה קודמת וכו' ואם בעבור שהדבר שיודע בהקש לא ימלט מחלוקה וכו' ומאלו הב' פנים בטלו הידיעה (ר"י אלבו, עקרים א טז). ואינו נכון ולא אמיתי בעיני וזה מפנים הא' וכו' והפן השני וכו' (ר"י אברבנאל, מפעל' אלה' י י, פה:). עיקר שלמותו של אדם תלוי ועומד במעשה לבדו וזה מפנים האדם מכח הסברא וכו' (ר"י מוסקטו, נפוצות יהודה יח). 
— ז) °פָּנִים, פרוש, באור, מובן: אמר המעתיק דברים הללו מלשון ערב מצאתי בס' דיני הגט לר' דוד בן הגר אלו הפנים בעין שמצאתים בזה הספר (שערי צדק, תשו' הגאו' ב כב). ופתרון בנוי לתלפיות לתלוליות כמו תלול הוא יצא לשני פנים האחד מלכי בני ישראל שיכתבון תליית הנשק בטירתם דכתיב אלף המגן תלוי עליו (תשו' דונש על רסע"ג 72) רדנו, נבדלנו ממך כמו הרודה פת מן התנור כך מדרש ר' תנחומא ומנחם פי' רדנו לשון ירידה ועוד פנים אחרים (רש"י, ירמ' ב לא). והפנים הראשונים יותר ראוים (ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, שרש מאס). וכבר בארנו בספר הקרוב והישור המנע היות על תתחר מבנין מתחרה בארז ונטינו בו שם אל היותו מן חרה על דמיון ואל תתגר בם כאשר הכשיר בו ר' יהודה והם פנים נכונים אלא שהטוב והכשר ממנו אצלי היותו קל מן מתחרה בארז (שם שרש תחר). ואלה פנים נכונים בו זולת הפנים אשר זכרנום בזולת המקום (הוא, הרקמה, 201). ונצורת לב יש לו פנים רבים נוכל לומר שהוא כמו כעיר נצורה כלומר מוקפת סביב לבה במיני התכשיט וכו' והפירוש השני הוא שנוכל לומר ונצורת לב שמורת לב כלומר חריפה ומחודדת ויודעת ושומרת עצמה שאדם לא יוכל לרמותה (פרוש משלי לזרחיה מברצלונה ז, השחר שנה ב, 218). מה שאמרה התורה וכי יטהר הזב מזובו יסבול זה המאמר שני פנים (ר"א הקראי, גן עדן, טמאה וטהרה ג, קי.). 
— ח) °פָּנִים, אֹפֶן: ואמצא את מלת כל גבר על אחת משתי פנים אם יסוד אם תוספת תמצאנה (האגרון לרסע"ג, ההקדמה העברית, הרכבי, נז). אבל עכשו מאחר שלא התנו בפירוש על שני הפנים האלו והגיע המקח באחריות לוי עמהם אין קדימת מכירת המקח הראשון מבטלת הראוי ללוי מן השני (שערי צדק, תשו' הגא' צו:). וקיבלו שתי פנים אילו ואילו בכל תנאי תורה ותנאי כתובה זו מראש ועד סוף (נוסח כתובה ירושלמית, שריד מעיר, קובץ על יד ה, 4). ושמעתי בה פירוש אחר בפנים אחרות (רב נסים גאון, שבת כה.). אמרה הנפש זה יקשה עלי להפרד ממנו מפני אורך רגילותי בו, לכן הורני באיזה פנים יקל עלי בחסדך (ר"י א"ת, חו"ה, עבודת האלהים ה). ומהם כי הבוטח ביי' לא ימנענו רב הממון מבטוח ביי' מפני שאיננו סומך על הממון והוא בעיניו כפקדון צווה להשתמש בו על פנים מיוחדים ובענינים מיוחדים לזמן קצוב (שם, הבטחון פתיח'). ואם יבא לו (לאדם) טרפו על פנים מאופני הסיבות אשר התעסק בהם ראוי לו שלא יבטח על הסיבה ההיא וישמח בה ויוסיף להחזיק בה ויטה לבו אליה כי יחלף בטחונו באלהיו (שם, הבטחון ד). וכן אם יבואהו טרפו בסיבה מבלי סיבה ובמקום מבלי מקום ועל ידי איש מבלתי איש אחר יאמר בלבו אשר יצרני על צורה ותבנית ותכונה ומדה מבלי שאר הצורות והתכונות והמדות לתקנת עניני הוא בחר לי שיבא טרפי על הפנים המפיקים לעניני מבלי שאר הפנים (שם שם). והשמיני, חשבון האדם עם נפשו במה שהוא חייב בו מיחוד לבו לאלהים יתברך ויחוד הלב על שני פנים (שם, חשבון הנפש ג). יניעהו מי שירצה ויפעל על כמה פנים מאופני ההפעליות מהמקרה והחפץ (הוא, כוזרי ד ג). אבל הפנים האמתיים אצלי והוא הדרך המופתי אשר אין בו ספק שיקויים מציאות שם ואחדותו והרחקת הגשמות בדרכי הפילוסופים (ר"ש א"ת, מו"נ א עא). השמיעה נופלת על שני פנים ממה שענינה הכנה והשתכלות בדבר כמו שמענה ואתה דע לך, וישמע אברהם לעפרון קבל עצתו, וממנה שענינה שמיעת אוזן, השמע עם קול אלהים, וישמע יהושע את קול העם ברעה (פ"י משלי לזרחיה, השחר שנה ב, 70). והחבר הוא על שלשה פנים האחד השתוף בחכמה ובלמוד והשני השתוף במנוחה וההרגשות הטבעיות והשלישי השתוף בתועלת (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 17). ועוד למה שדקדקנו הפנים אשר עליהם אפשר שיצא מן האחד רבים מצאנום ארבעה פנים (אמו"ר לראב"ד, 63). אני הצעיר מצעירי התלמידים הקטן מן השרידי' בהיותי בבית עבדים מצאתי ההוראות והדינים מסודרים בכמה פנים (ר"י אבוהב, מנוה"מ, הקדמה). הספרים המחוברים בזאת החכמה הולכים על פנים שונים יש מהם וכו' ויש מהם וכו' (ר' דוד יחיא, לשון למודים, הקדמה, בהתחלתה). הנה בהכרח יהיה בה על אחד משני פנים אם שיקבלו מציאות נוסף וכו' או שנאמר שנפסדו תכף וכו' (ר"י אברבנאל, שמים חדשים, עיון ג' כו). כו התארים הנמצאים בתורה הנאמרים בבורא ית' יבאו על שני פנים האחד הם שמות מיוחסות לו ית' הנקר' בלשון רז"ל מדות וכו' וקצת תארים נאמרו בו ית' כדי לשכך את האוזן לפי שאותן התארים נמשכים אחרי הפעולו' הגשמייות כמו ראיה שמיעה וכו' (ר"י מפיסא, מנחת קנאות, 22). ובהשתנות אותו המורכב בפנים מתחלפים התהוו יסודות מתחלפי הצורות (ר"ע ספורנו, אור עמים, יסודות, יד.). — על כָּל פָּנִים, עֲלֵי כָל פָּנִים, לְכָל הַפָּנִים, בכל אפן: קל וחמר אם נתרשל בשמירתן שהוא חייב על כל פנים (מדה"ג כ"י תימנ', וישב). הוו יודעין שזה שאמרה ההלכה אין נזקקין לנכסי היתומים לא נאמרה על כל פנים (שו"ת הרי"ף ט ז). ועלי כל פנים (אעפ"י שכבר פשט הספר בכ"מ) צריך אני לבאר לכם (אג' הרמב"ם לחכמי מרשיליה, כ"י כזנתנסי רומא, כנראה גוף העברי שלו). ולפיכך אני אומר כי על כל פנים ראוי הוא להיותו מושל על כל הדברים שנתהוו בשם אלקים מחמת אמתתו (ר' יוסף ג'יקטיליה, גנת אגוז ב, בביאור אמתת המערכות). ומהאמונה הם חיצונים יען כי למדו בחכמת הפילוסופיא הנקראת חכמת חיצונית כי על כל פנים נכרים וזרים הם מן האמת ואין להם על מה שיסמכו (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ח). אם לא שבאמת כבר הכרתם בעצמכם שהאמת אתי בכל תלונותי לכל הפנים את חטאי אני מזכיר (ישראל משה חזן, שארית הנחלה עח, כג). — מִכָּל הַפָּנִים: מכל הפנים למדת שאפילו אחת ארוכה ואחת קצרה כדפרישית (שבלי הלקט בשם ר"ת, תפלה סוף סי' כח). — °בְּשׁוּם פָּנִים, בשום אפן: וראה שזה לא יתכן בשום פנים ולא יהיה (ר' יצחק הישראלי, יסוד עולם, מז.). והאפס לא יהיה ממנו מעשה ולא הנחה כי האפס לא יעשה דבר ונמנע שיהיה הדבר עושה את עצמו בשום פנים (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ה). ואחרי כן חשוב בחנות הבורא יתעלה בהנהגתו את האדם אשר שם לו בטן אמו למצע  וכו' הוכן לו במקום אשר לא יוכל אדם להגיע אליו בשום פנים (שם, הבחינה ה). ואם לא יגזור לו (הבורא לאדם) יותר מן המזון אם היו משתדלים כל אשר בשמים ובארץ להוסיף עליו לא היו יכולים בשום פנים ולא בשום סיבה (שם, הבטחון ד). וצריך שלא ירגישו ההמון בשום פנים במקום הסתירה ביניהם ושיעשה המחבר תחבולה להעלים אותו בכל צד (ר"ש א"ת, פתיחת הרמב"ם למו"נ). והן (סודות התורה) גרגרי לב מעטין עליהם קליפות רבות, עד שיתעסקו בני אדם כלם בקליפות ההם וחשבו שאין תחתם לב בשום פנים (הוא, מו"נ א עא). ויחשבו שהדבר ההוא אין צורך בשום פנים לקיימו או לבטלו במה שיצטרך אליו מפנות התורה (שם שם). והטיב אלרא"זי אשר דבר כי כשיהיה החולי חזק מהחולה אין תוחל' שיקום החולה מחליו ולא יועילהו רופא בשום פנים (רש"ט פלקירא, המבקש לד). ויבאר כמו כן כי אותם אשר ראשותם סכלות אין צורך שיקראו אותם מלכים בשום פנים (הוא, ראשית חכמה, 58). השוגג במומים אין לו חיוב בשום פנים (ר"א הקראי, גן עדן, מומים, קעט:). ועל כן משמעות הפירוש משתנים לכמה אופנים אשר ממנו לא יצא כזה בשום פנים (ר"י אבוהב, מנוה"מ, הקדמה). האמונה בדבר הוא הצטייר הדבר בנפש ציור חזק (עד שלא) תשער הנפש בסתירתו בשום פנים (ר"י אלבו, עקרים א יט.). שהרי לא ישיגנו ית' שום מקרה בעצם כבודו בשום פנים (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה א). — ובמשפט חיובי, במשמ' באילו פָנִים שהם: כשהאדם נהנה מן העולם הזה בשום פנים חייב לברך לאדון הכל אשר כל ההנאות באות מטובו (ר"י אבוהב, מנוה"מ ג ג ג ג). — פָּנִים מההראות: והנה לדעת תמסטיוס גם כן פנים מההראות, מהם וכו' ומהם וכו' (רלב"ג, מלחמ' ה' א ב). ימצא לו פנים מההראות (שם ג ב).
— ט) °פָּנִים, במובן מפשט. צד, בחינה: תחילה כי פתר ותשלח אמתה שפשטה אמה שלה וזה טעות מכמה פנים (תשו' דונש על רסע"ג 1). אבל היתרון לקהל מכמה פנים (ר"י א"ת כוזרי ג יט). ועל שני הפנים הם חייבים בקבלת התורה (הוא, חו"ה, עבודת האלהים ד). ואח"כ העלי על מחשבתך שאת הטיבות בכמותם לעבדך מקנת כספך והפנים אשר ייטבו בעיניך ממנו קבלי אותם עליך מבוראך (שם שם ה). וכאשר יתיאש ממך בפנים האלה ישתדל לפתותך מצד חיוב עבודת הבורא (שם, יחוד המעשה ה). ואם לא ימצא היצר דרך לפתותך מהפנים האלה יתחכם לך במה שהוא יותר דק (שם שם). ודע שאתה כשתחייב לו לדבר אחד יהיה רחקך ממנו בשני פנים (ר"ש א"ת, מו"נ א נט). שהחכמה נודעת משני פנים הא' חכמה ותושיה נודעת מן הבריאה והיצירה וכו' והשני חכמה ובינה שהיא התורה והחזות שניהם בנבואה (לקו"ק, נספח' 9). וכן נמצא בו תקון הגוף משני פנים האחד שינוח האדם שביעית ימי חייו ובזה יתמיד בריאות גופו וכו' והשני הוא שיום השבת הוא סבה לזרז האדם במלאכתו בשאר הימים (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, יתרו, סט.). כי בכל פעל יפל בו הנעימות מב' פנים אם מצד הפעולה בעצמה וכו' ואם מצד הפועל וכו' ובפעולות האלהיות יפול בהם הנעימות והשלמות משתי אלו הפנים (ר"י אלבו, עקרים, הקדמה). והמניעה מלכת אליהם הוא לי להיזק קצת מכמה פנים (שו"ת חות יאיר ע). 
— י) ובהשאלה פְּנֵי העיר, פְּנֵי הארץ, ראשי העיר, האנשים החשובים שבעיר11, גדולי העיר: ויחן את פני העיר, חנן את הפנים שבעיר התחיל משלח להם דורונות (מד"ר בראש' עט). 

— ומ"י °פָּן12: דע כי הגירושין מתקיימין על חמשה  פנים הפן האחד וכו'13 (תשו' הגאו' שערי צדק כב, בשם ר' דוד). שיש כאן ב' פנים פן האחד שאינו צריך לחזרה פן הב' שהוא חלף והלך לו ונדבק שלא במינו (הקנה, יבום). וידוע כי לכל חיה וחיה י"ו פנים ד' לכל רוח מארבע רוחות העולם ממה שכתוב וד' פנים לאחת יכלול לכל חיה וכן לכל פן ופן (ר' בחיי, בראש' ג כד). ועומד גב האופן באמצעו בולט בגב הפנים עם החוטם באמצע הפנים ומיכן פן אחד ועינים ומיכן פן אחד ועינים (ר"א מבלגנצי, יחזק' א יח). ונמצאת כל מעלה מכל מעלות ידו"ד ית' שיש לה שתי פנים הפן האחד שמקבלת ממי שלמעלה ממנה והפן השני שבו משפעת טוב' במי שלמט' ממנה (ר"י גיקטיליה, שערי אורה, מנטובה, נא:). בפן מן הפנים (מנחם בן זרח, צידה לדרך ב א ב). זהו הפן הראשון מהדמוי והמשל במראה הזאת (ר"י אברבנאל, זבח פסח על הגדה, ברוך שומר). הנה כאשר באו לפניו (האחים לפני יוסף) הכירם בפן הראשונה מההכרה והוא בראיית פנים (הוא, פ' מקץ, וירא יוסף את אחיו). ואינו נכון ולא אמיתי בעיני וזה מפנים הא' וכו' והפן השני וכו' (הוא, מפעל' אלה' י י, פה:). או שכוון לפן האחד או שכוון לפן הב' וכו' (הקדמת מעדני יו"ט על הרא"ש לסדר זרעים, ד"ה ומעתה יקשה). וכל הפנים פונים כל אחד מהם לחיה הראויה לקבל ממנה כי בהתקרבה אצל מזרח הפן האחד שהוא פן אד"ם פונ' לשם לקבל מהמקום ההוא באותו הפן ובהתקרבה אצל דרום הפן האחר אשר הוא פן האריה פונה לשם ומקבל מהמקום ההוא ובהתקרבה אצל צפון הפן האחר אשר הוא פן שו"ר פונה לשם ומקבל מן הצד ההוא (ר"י בן גבאי, עבודת הקדש, כתרי תורה יט). טעות האדם בענין זה יהיה בא' משני הפנים הפן הא' מי שלא ידע בהם כלל שלא נתגלה לו שערי אורה וכו' הפן הב' הם אותם אשר  נתגלה עליהם אופן הספירות ומציאותם ומכחישים אותם מפני רוע תבונתם (רי"א מודינה, ארי נוהם א). ולפן האחרון יש קצת רגלים לדבר להיות כי פסקה וסתה זה חודש ימים קודם הנשואין (ר"י עמדין, שאילת יעב"ץ ב קיא, לא:). 

— בשמושי לשון, א) אם אות ל', *לְפָנִים, למראית עין: הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים (מגי' יב.). 
— ב) בהכפלת המלה פָּנִים, דבר פָּנִים אל פָּנִים, דבר פָּנִים בְּפָנִים, דבר בלא מליץ, כמו פה אל פה: ודבר יי' עם משה פָּנִים אל פָּנִים כאשר  ידבר איש אל רעהו (שמות לג יא). פָּנִים בְּפָנִים דבר יי' עמכם בהר מתוך האש (דבר' ה ד). — ידעו פָּנִים אל פָּנִים: ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יי' פָּנִים אל פָּנִים (שם לד י). — ראה את פלוני פָּנִים אל פָּנִים, כמו עין בעין: ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פָּנִים אל פָּנִים ותנצל נפשי (בראש' לב לא). וירא גדעון כי מלאך יי' הוא ויאמר גדעון אהה אדני יי' כי על כן ראיתי מלאך יי' פָּנִים אל פָּנִים (שפט' ו כב). — נשפט פָּנִים אל פָּנִים: והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פָּנִים אל פָּנִים (יחזק' כ לה). — הַפָּנִּים לַפָּנִים: כמים הַפָּנִים לַפָּנִים כן לב האדם לאדם (משלי כז יט). — *פָּנִים כנגד פָּנִים: תניא אידך כה תברכו פנים כנגד פנים אתה אומר פנים כנגד פנים או אינו אלא פנים כנגד ערף ת"ל אמור להם כאדם האומר לחבירו (סוט' לח.). הכל משמשין פנים כנגד ערף חוץ משלשה שמשמשין פנים כנגד פנים ואלו הן דג ואדם ונחש (בכורו' ח.). —  ובסהמ"א: דכל זמן שהן פונים פנים כנגד פנים פשיטא ליה דאסור (רש"י, ברכ' כד.). 
— ג) עם שמות עצם, אור פָּנִים, סבר פנים יפות, עי' ערך א. אור. — *אריכות פָּנִים, עי' ערך אֲרִיכוּת. — בשת פָּנִים, עי' ערך בּשֶׁת. — *גלוי פָּנִים, עזות וחצפה, עי' ערך גִּלּוּי14. — *הארת פָּנִים, עי' ערך הֲאָרָה. — °הדר פָּנִים, עי' ערך הָדָר. — *הדרת פָּנִים: הדרת פנים זקן (שבת קנב.). ועי' עוד ערך הֲדָרָה. °הֶכֵּר פָּנִים: או שהיו פניו טוחות ואין בהן הכר פנים (רמב"ם, איסורי ביאה י יא). — הכרת פָּנִים: קשי מראה הפנים ויחס הזלזול לכל אדם, ונרדף עם חצפה, Frechheit; arrogance; effrontery: עי' ערך א. הַכָּרָה. — *ובמשמ' סימנים שבהם אפשר להכיר הפנים: כתיב ויכו בהם אביה ועמו מכה גדולה מאד אמר ר' אבא שהעביר הכרת פניהם של ישראל הדא הוא דכתיב הכרת פניהם ענתה בם וגו' זה החוט' (ירוש' יבמ' טז א). כל הלידות שבתורה עד שיצא ראשו ורובו ודי עד שתצא הכר' פניו (ר"ש בן לקיש, שם נדה ג ב). ועי' עוד ערך ב. הַכָּרָה. — °ובמשמ' חכמת הכרת פָּנִים, שלפי שרטוטי הפנים שופטים על תכונת האיש וגורלו, Gesichtskunde; physiognommie; - my: עי' שם. — °הסברת פָּנִים, עי' ערך °הַסְבָּרָה. — °זעם פָּנִים, ואמר המליץ: הסברת פנים תחזיק האהבה וזעם פנים מערה לבוש הקבול (ר"י א"ת, מבחר הפנינים, 31). — °חִלּוּי פָּנִים: או שלקחו (את הכסף) יהודה מלוי על פי בית דין או בחלוי פנים (תשו' הגאו' מנטובה סי' רכג). — °חציפת פָּנִים: זדונך וחציפת פניך ידענו (סלמון בן ירוחים, מלחמ' ה', 68). — °יקהת פָּנִים, קמטי הפנים, עי' ערך °ג. יִקְהָה. — °יקר פָּנִים, ואמר המשורר: נקלותי בעיניהם בשומי יקר פני כמדרך פעמיהם (רמב"ע, דיואן נג בודל'). — מאור פָּנִים, האור הנאצל מהפנים, עי' ערך מָאוֹר. — °ובמשמ' סבר פָּנִים, רצון, הפך מזעף, עי' שם. — °מי פָּנִים, בושה, שפלות עי' ערך מַיִם. — *מראה פָנִים, עי' ערך מַרְאֶה. — °סבר פָּנִים, הבעת מראה פניו של אדם המעידה על רגשותיו, תכונותיו, ואפיו, Miene; mine; demeanour, עי' ערך ב. סֵבֶר. — *סבר פָּנִים יפות, הבעת פנים של רצון, נחת ונעימות, עי' שם. — °סבר פָּנִים רעות, עי' שם.  — סתר פָּנִים, מחסה ומגן, עי' ערך סֵתֶר. — ובמשמ' מַסְוֶה, עי' שם ועי' עוד ערך א. פָּנִים, הערה 6 לנשא פנים. — °עדשי פָנִים, Sommersprossen; taches de rousseur; (summer) freckles, עי' ערך עָדָשׁ. — עֹז פָּנִים, עי' ערך עֹז. — *עזות פָּנִים, עי' ערך *עַזּוּת . — *עטיפת פָּנִים, עי' ערך א. עֲטִיפָה. — *פרצוף15 פָּנִים: אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם (יבמ' טז ג). דיו פרצוף פנים היה לו לאדם הראשון שנאמר אחור וקדם צרתני (ר' ירמיה בן אלעזר, ערוב' יח). — *צורת פָּנִים: צורת פנים שאמרו אחד מכל צורת הפנים חוץ מאזנים (תוספת' נדה ד ז). סנדל צריך צורת פנים (בבלי שם כה:). °קבלת פָּנִים, נהוג בדבור ובספרות. — קלסתר16 פָּנִים: מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם (ב"מ פז.). והקב"ה נותן בו רוח ונשמה וקלסתר פנים וכו' (נדה לא). עד אשר לא תחשך השמש זה קלסתר פנים (מד"ר קהל' סדרא ג). — רֹךְ פָּנִים: ואמרו אחרים שהוא (הבשת) רוך הפנים מהמעשים הכעורים (אברהם בן חסדאי, מאזני צדק לאלגזלי באור יט, 106). — רֹע פָּנִים, כעס: טוב כעס משחוק כי ברע פָּנִים ייטב לב (קהל' ז ג). — תֹּאר פָּנִים: מאי לתרופה ר' שמואל בר נחמני אמר לתואר פנים של בעלי הפה (סנה' ק.). — *פָּנִים של אימה: פנים של אימה למקרא (סופר' טז ב). — *פָּנִים של זעם, עי' ערך זַעַם.
— ד) ועם תארים, — שהשם פָּנִים בהם מתֹאר, *פָּנִים בינוניות: פנים בפנים דבר ה' פנים תרי בפנים תרי הא ארבעה אפין פנים של אימה למקרא פנים בינוניות למשנה פנים שוחקות להש"ס פנים מסבירות לאגדה (ר' חנינא בר פפא, סופר' טז ב). — *פָּנִים הדופות, זועפות, עי' ערך הָדַף. — *פָּנִים הפוכות, ואמר בן סירא: מכאוב ונדדי שינה וצער ותשניק ופנים17 הפוכות עם איש כסיל (ב"ס גני' לד כ). — *פָּנִים זעומות, מפיקות זעם, עי' ערך זַעַם. — פָּנִים זֹעפים, דלים ומפיקים עצב, עי' ערך זָעַף. — *ובאותה משמ' פָּנִים זעופות: הרבה נראה להם הקב"ה בסיני בפנים זעופות בפנים הדופות, בפנים מוריקות, בפנים שמחות (פסיק' רב', י' הדברות קמייתא, קא.). — *פָּנִים זקופות, שאינן נטויות למטה ומפיקות אמץ ושמחה, עי' ערך זָקוּף. — *פָּנִים חדשות, איש חדש שלא היה מקדם במקום: אם באו פנים חדשות אומ' ברכת חתנים ואם לאו אין אומ' ברכת חתנים (ר' יהודה, תוספת' מגילה ד יד). מי שמתו מוטל לפניו וכו' ביום הראשון אינו נותן תפילין ביו' השני הו' נותן תפילין ואם באו פני' חדשות הוא חולצן כל שבעה (ר' אליעזר, ירוש' ברכ' ג א). — *ובמשמ' צורה חדשה, דבר חדש: ואמרית לן עליה פנים חדשות באו לכאן (ר' יוחנן, שבת קיב:). לבינתא ועבדיה עפרא קני מאי אמרת דילמא הדר ועביד ליא לבינתא האי לבינתא אחריתי היא ופנים חדשות באו לכאן (ב"ק צו:). — *פָּנִים חולניות, עי' ערך חוֹלַנִּי. — פָּנִים חזקים, שאינם משתנים מבהלה וכדומה, עי' ערך חָזָק. — *פָּנִים חשֻכּות, פנים של כעס, עי' ערך חָשֹׁךְ. — *פָּנִים טובים: א"ל בבקשה ממך הואיל שבפנים טובים אתה נותן עשה אותם כור של חיטים והשאילני תחתם חרובין ושעורין (אגדת בראש' ו). — *פָּנִים כבושות (בקרקע), עי' ערך כָּבַשׁ. — *פָּנִים כעוסות, עי' ערך כָּעַס. — *פָּנִים מאירות, עי' ערך ב. אוֹר. — *פָּנִים מסבירות, פנים המביעים רצון וחבה ושעל ידם יקל על התלמיד להבין את תלמודו, עי' ערך *סָבַר. — °פָּנִים מְסֻבָּרוֹת, תאר לפנים המוארים ע"י רצון וחבה, פנים מסבירות, עי' ערך סָבַר. — פָּנִים נזעמים: רוח צפון תחולל גשם וּפָנִים נזעמים לשון סתר (משלי כה כג). — *פָּנִים נמוכות, עי' ערך נָמוֹךְ. — °פָּנִים צהֻבין, פנים יפים: ואינה צריכה לטוח את פניה ולחפות אותן בתמרוקין כי צהובין הן (תשו' הגאו' הרכבי שנו). — °ופָנִים צהֻבּות, במשמ' פנים מאירות משמחה ומרצון: דרך לשון בני אדם שהחפץ והמרוצה במעשה אחר יביט אליו בפנים צהובות ומאירות (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, נצבים, קפ:). — פָּנִים רעים: ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנה זעפים וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פְּנֵיכֶם רעים היום (בראש' מ ו-ז). — *פָּנִים שוחקות: פנים שוחקות להש"ס (סופר' טז ב). — *פָּנִים שמחות: הרבה נראה להם הקב"ה בסיני בפנים זעופות בפנים הדופות בפנים מוריקות בפנים שמחות (פסיק' רב', י' הדברות קמייתא קא.). — שהשם פָּנִים סומך לתאר הנסמך אליו, *בּוֹש פָּנִים: בוש פנים לגן עדן (ר' יהודה, כלה ב א). ועי' עוד ערך ב. בּוֹשׁ. — °טחוני פָנִים, עי' ערך טָחַן. — *עז פָּנִים, עי' ערך עַז. — קשה פָנִים: והבנים קשי פנים וחזקי לב (יחזק' ב ד).
— ה) ועם פעלים, — כשהשם פָּנִים בא כנושא הפעולה, *נתאכמו פָּנָיו, עי ערך אָכַם. — נהדרו פְנֵי פלוני, נשאו פניו, השגיחו בו, חסו עליו, עי' ערך א. הָדַר. °התהללו פָנָיו, התחילו להיות מאירות, עי' ערך א. הָלַל. — *הזהירו פָנָיו, עי' ערך זָהַר. — חורו פָנָיו עי' ערך חָוַר. — חמרמרו פָנָיו, עי' ערך חֳמַרְמַר. — חפו פָנָיו: הדבר יצא מפי המלך וּפְנֵי המן חפו18 (אסתר ז ח). — חפרו פָנָיו, עי' ערך חָפֵר. — *נתכרכמו פָנָיו, נעשו ירקים מבושה, וכדו', עי' ערך כִּרְכֵּם. — נפלו פָנָיו, עי' ערך נָפַל. — *צהבו פָּנָיו, אֹרו משמחה: צהבו פניו של רבי (חול' ז:). צהבו פניו של יוסף הבבלי (מנח' יח.). — *פָּנָיו מצהילות: בשעה שבירך יעקב אבינו את יוסף יצא ופניו מצהילות (ר' עזריה, מד"ר בראש' צז). — הַפָּנִים  קִבְּצוּ פארור: בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מחנים וּפְנֵי כלם קבצו פארור (נחום ב יא). — *הֻשחרו פָנָיו: שהושחרו פניהם של ישראל בימיו כשולי קדירה (שמואל, מגי' יא.). — ואמר הפיטן: השחרו פנינו והלכנו קודרים, מוט התמוטטנו ונעשינו פרורים (שמואל ברבי אברהם, שחרונך, סליח' ב עשי"ת). — שהשם פָּנִים בא כמֻשָּׂא, האיר פָּנִים, במשמ' של רצון, עי' ערך ב. אוֹר. — ובתו"מ במשמ' עשה שיתן אור, שיזהיר: אותם המלאכים שבישרו את שרה האירו פניה כזית (מד"ר בראש' נג).  ועי' עוד ערך ב. אוֹר. — *והאיר פָּנִים בהלכה, הסביר פנים בהלכה: דבר אחר ונבון דבר שמבין דבר מתוך דבר איש תואר שמאיר פנים בהלכה (מד"ר רות פרש' ד). — *אכל פָּנָיו של פלוני, דבר לו קשות, הקניטו בדברים, קנטרו, עי' ערך אָכַל. — *האריך פָּנִים, האריך אף, האריך נפשו, התאפק, התיחס בסבלנות: שלא יהא אחד (מן הנדונים) עומד ואחד יושב וכו' כנגד אחד מאריך פנים וכנגד אחד מעיז פנים (ירוש' שבוע' ד א). — בקש פְּנֵי פלוני, השתדל להפיק רצון ממנו: לך אמר לבי בקשו פָנָי את פָּנֶיךָ יי' אבקש (תהל' כז ח). דרשו יי' ועזו בקשו פָנָיו תמיד (שם קח ד). ועי' ערך בָּקַשׁ. — *גִּלָּה פָנִים19: הוסיפו עליהן הפורק עול והמפר ברית והמגלה פנים בתורה אין להן חלק לעולם הבא וכו' המגלה פנים בתורה זה שהוא אומר לא נתנה תורה מן השמים ולא כבר תניתה האומר אין תורה מן השמים תנא רבי חנניה ענתוניא קומי רבי מנא זה שהוא עובר על דברי תורה בפרהסיא כגון יהויקים מלך יהודה וחביריו (ירו' פאה א א). על כל עבירות שבתורה יום הכפורים מכפר חוץ מפורק עול ומיפר ברית ומגלה פני' בתורה וכו' (רבי, שם שבוע' א ט).  והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה20 אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא (ר' אלעזר המודעי, אב' ג יא). — *וגלה פני פלוני, במשמ' צִעֵר ובִיֵּשׁ אותו: אחר ארבעים שנה רצה משה להזכיר לישראל ולומר להם זוכרים אתם שאמרתם במדבר היש ה' בקרבנו אם אין אלא אמר משה אם אני אומר לישראל כך הרי אני מגלה את פניהם והמגלה פנים אין לו חלק לעוה"ב אלא אני אומר להם מעשה עמלק והם מבינים מה שכתוב לפניו (רבי פינחס, פדר"א מד). — הָדַר פָּנָיו של זקן וכדו', נהג בו מנהג כבוד הראוי, ehern; honorer; to honour, עי' ערך א. הָדַר. — הדר פְּנֵי פלוני בריב, במשפט, וכדו', נשא לו פנים, הטה הכף לטובתו, עי' שם. — *הֶהְלִיל פָּנִים, עי' ערךא. הלל . — *הפך פָּנָיו, ואמר בן סירא: חשקה נפשי בה ופני לא אהפך ממנה (ב"ס גני' נא יט) במקור נכפלה המלה 'לא' . — ובסהמ"א: ונפן ונעבור לצד צפון הפכנו פנים להלוך רוח מזרחית (רש"י, דבר' ב ח). ועי' עוד ערך הָפַךְ. — חזק פָּנָיו, שלא יתביש, שלא יכנע, עי' ערך חָזַק. —  חִלָּה פְּנֵי פלוני, בקש ממנו, התחנן לפניו, flehen; supplier; to implore, עי' ערך ב. חָלָה. — *החציף פָּנִים, כל המחציף פניו במלכות בית דוד מתחייב הוא (למעלה) (מד"ר קהל', טובה חכמה). — ובסהמ"א: כיון שראה יעקב לעשו שהחציף פניו ובא עליהם והיה מורה בחצים להרגם אותה שעה עמד יעקב על חומת הבירה ודבר עם עשיו אחיו דברי שלום ואהבה ורעות (בראש' רבתי, אלבק, 162). ועי' עוד ערך *חָצַף. — טחן פָּנָיו של פלוני, התנהג אתו בקושי, עלבו, חמסו, עי' ערך טָחַן. — היטיב פָּנִים, עשה שיהיו הפנים טובי מראה, עי' ערך יטב. — *הופיע פָּנִים נגד פלוני, העז פָּנָיו נגדו, עי' ערך יָפַע. — °הוקיע פָּנִים, ואמר המשורר: בכל חליפות הזמן פני בלי מסוה לנגד קור וחם הוקעתי עד כי למשחית נהפך הודי וגם התנכרו פני ולא נודעתי (רמב"ע, פתאם יצורי, דיואן קמח, כ"י בודל'). — הוריק פָּנִים, הראה פנים ירקות, גלה אי רצון: וירק את חניכיו ר' יהודה ור' נחמיה ר"י אומר הן הוריקו פנים כנגד אברהם אמרו ה' מלכים לא יכלו לעמוד בהם ואנו יכולים לעמוד בהם ר"נ אמר אברהם הוריק פנים כנגדן אמר אצא ואפול על קדוש שמו של מקום (מד"ר בראש' מג). *כבש פָּנָיו בקרקע, הסתירם מפני בושה, וכדו', עי' ערך כָּבַשׁ. — כפר פָּנָיו של פלוני במנחה וכדו', נתן לפלוני מנחה כדי לרצותו ולשכך חמתו, עי' ערך ב. כָּפַר. — *כִּרְכֵּם פָּנָיו כנגד פלוני, כִּוֵּן אותן לעומתו בחזקה, בכעס וחרון, עי' ערך כִּרְכֵּם. — *הלבין פְּנֵי חברו, ביש אותו מאד, עי' ערך לָבַן. — *המרה פָנִים, ולמה נקרא שמו ממרא ר' עזריה בשם ר' יהודה שהמרה פנים באברהם (מד"ר בראש' מב). — *נטה פָנָיו לכאן ולכאן: אמ' הקב"ה למשה אין ישראל יודעין ועושין את התורה אלא בעקב ונוטין פניהם לכאן ולכאן ואח"כ באין אצלי (דב"ר, ליברמן, 72). — הכיר פְּנֵי פלוני במשפט וכדו', עשה בשבילו לפנים משורת הדין, עי' ערך ב. נָכר. — הפיל פָּנָיו בפלוני, רגז עליו, עי' ערך נָפַל. — נשא פָנָיו להביט בפני זולתו מבלי בושה, עי' ערך נָשָׂא. — נתן פָּנִים בפלוני לענשו, עי' ערך נָתַן. — סבב פְּנֵי הדבר, גלגל עד שיצא הדבר לפעל21: לבעבור סבב את פְּנֵי הדבר עשה עבדך יואב את הדבר הזה (ש"ב יד כ). — °סָבַר פָּנִים, האיר את הפנים לפלוני, הראה לו פנים של רצון וחבה, עי' ערך *סָבַר. — *הסביר פָּנִים, כמו סָבַר פָּנִים , עי' שם. — הֵעֵז פָּנִים, *העיז פנים, היה עז פנים, התחצף, frech sein; être insolent; to be impudent, עי' ערך עָזַז. — העמיד את פָּנָיו, התאפק, עי' ערך א. עָמַד. — *ובמשמ' התנגד, מרד, עי' שם. — הצהיל פָּנִים: ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פָּנִים משמן ולחם לבב אנוש יסעד (תהל' קד יה). — ובתו"מ: תנו רבנן חמשה דברים נאמרו בשום משביע ומשחין ומצהיל פנים ומרבה הזרע וכו' (ב"ק פב.). *קִבֵּל פָּנִים: אילולא דיין אלא שהיה מקבל פני רבו שכל המקביל פני רבו כאילו מקבל פני השכינה (רבי שמואל בשם רבי זעירא, ירוש' ערוב' ה א). ויבא אהרון וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלהים וכי לפני האלהים אכלו אלא מיכן שהמקבל פני חבירו כילו מקבל פני שכינה (ר' ישמעאל, שם שם). ד' כתות אין מקבלות פני שכינה כת לצים כת שקרנים כת חנופים כת מספרי לשון הרע (סנה' קג.). — ובסהמ"א: אמרו רבותינו בשעה שעמד (יעקב) לקבל פני פרעה שאל לו פרעה בן מי אתה (בראש' רבתי, אלבק, 215). — *הקביל פָּנִים: מפני מה לא הקבלנו פניך ברגל (רבי לרבי שמעון בן חלפתא, שבת קנב.). ת"ר ההולך להקביל פני אביו או פני רבו או פני מי שגדול ממנו עובר עד צוארו במים ואינו חושש (יומא עז:). מי שמבקש להקביל פני מלך ב"ו לא דין הוא שילמוד איך יכנס ואיך יצא וכו' אתה שמבקש להקביל פני ממ"ה הקב"ה לא דין הוא שתלמוד איך תכנס לבית קדש הקדשים וכו' (אדר"נ טו ג). — קִדֵּם פְּנֵי פלוני: קומה יי' קדמה פָנָיו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך (תהל' יז יג). נקדמה פָנָיו בתודה בזמרות נריע לו (שם צה ב). — *הראה פָנִים, נִחֵם: מהו להראות לו פנים ר' יעקב בר אידי בשם רבי חנינה והלא אמרו אין אבל בשבת מפני מה אמרו להראות לו פנים לא מפני הכבוד (ירוש' מו"ק ג ה). אין מראין פנים לא בראש השנה ולא ביוה"כ א"ר שמואל בר רב יצחק יום הכפורים שחל להיות בשבת מראין בו פנים (שם ג ו). שמעו רבותינו ועלו אצל אשתו להראות לה פנים (מד"ר דבר' ב). — ובסהמ"א: אבנימוס הגרדי מתה אמו ועלה ר' מאיר להראות לו פנים ומצאן אבלים, לאחר זמן מת אביו ועלה ר"מ להראות לו פנים ומצאן יושבים ועוסקים במלאכתן (ילק' שמע' רות תרא). — °ובמשמ' עשה עצמו כאלו: והיה (שאול) מראה פנים שהוא עושה זה שלא במתכון (ר"י אברבנאל, ש"א יח, ויהי ממחרת ותצלח).  — התראה פָנִים: אז שלח אמציה מלאכים אל יהואש בן יהואחז בן יהוא מלך ישראל לאמר לכה נתראה פָנִים (מ"ב יד ט). ויעל יהואש מלך ישראל ויתראו פָנִים הוא ואמציהו מלך יהודה בבית שמש אשר ליהודה וינגף יהודה לפני ישראל וינסו איש לאהלו (שם שם יא-יב). — ובסהמ"א: מפני מה לא הקבלנו פניך, למה לא באת אלינו להתראות פנים (ר"ח, שבת קנב.). — רָעַם פָּנִים: כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פָּנִים (יחזק' כז לה). — השיב את פני פלוני: ותאמר שאלה אחת קטנה אנכי שאלת מאתך אל תשיב את פָּנַי ויאמר לה המלך שאלי אמי כי לא אשיב את פָּנָיִךְ (מ"א ב כ). ואיך תשיב את פְּנֵי פחת אחד עבדי אדני הקטנים ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים (מ"ב יח כד). בעבור דוד עבדך אל תשב פְּנֵי משיחך (תהל' קלב י). —  שִׁחֵר פְּנֵי פלוני: על כן יצאתי לקראתך לשחר פָּנֶיךָ ואמצאך (משלי ז יה). — *השחיר פָּנָיו: דברים שאדם עושה בילדותו משחירים פניו לעת זקנתו (שבת קנב.). כל המשחיר פניו על דברי תורה בעולם הזה הקב"ה מבהיק זיוו לעולם הבא (ר' יהודה ברבי סימון, סנה' קי.). — עם מלת יחס, ברך (קלל) על פְּנֵי פלוני, ברך אל פְּנֵי פלוני: ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פָּנֶיךָ יברכך (איוב א יא). אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו אם לא אל פָּנֶיךָ יברכך (שם ב ה). — הוכיח אל פְּנֵי פלוני: הן יקטלני לו איחל אך דרכי אל פָּנָיו אוכיח (שם יג יה). — הכעיס את פלוני על פָָּנָיו: העם המכעיסים אתי על פָּנַי תמיד זבחים בגנות ומקטרים על הלבנים (ישע' סה ג). הגיד על פָּנָיו: מי יגיד על פָּנָיו דרכו והוא עשה מי ישלם לו (איוב כא לא). — שלם אל פְּנֵי פלוני: וידעת כי יי' אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו לאלף דור ומשלם לשנאיו אל פָּנָיו להאבידו לא יאחר לשנאו אל פָּנָיו ישלם לו (דבר' ז ט-י). — נגד פְּנֵי פלוני, עי' ערך נֶגֶד.

— בטויים: *פָּנָיו משתנות ככרום: כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום (ברכ' ו:). — נשתנו פָנָיו כחררה: ויחר לדוד על אשר פרץ ה' פרץ בעוזא א"ר אלעזר שנשתנו פניו כחררה (סוטה לה.). — *עשה פָנִים לדבר, נתן לו צורה ומראה, עשה פָנִים לשער וכדו': כופת שסירקו וכרכמו ועשאו פנים רבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין עד שיחוק בו (כלים כב ט). — ובסהמ"א: וכן בול של עץ אע"פ שסרקו וכרכמו ועשאהו פנים לשער וכיוצא בו אינו כלי ולא מקבל טומאה עד שיחוק בו (רמב"ם, כלים כה י). — *עשה פָנִים לאדמה: בשעה שהמטר יורד הוא עושה פנים לאדמה (ר' יהושע בן לוי, מד"ר בראש' יג). איש אדמה, שעשה פנים לאדמה ושבשבילו נתחללה האדמה (שם שם לו). 

אֹזֶן. — אַף, אַפַּיִם.
גֵּהָה, מראה הפנים.
 זָקָן, קצה פני האדם שתחת הפה והשער שבו.
חָוַר. — °חוֵּר.
*חָטָט, חֲטָטים, צמח של שחין או מורסה קטנה על הפנים.  — חֹטֶם. — חָפָה, חִפָּה הפנים בתמרוקים.
טוּחַ, טָח הפנים בתמרוקים.
יֵרָקוֹן, השתנות גון הפנים מפחד ומורא וכדו'; *מחלה שמשנה גון פני האדם ליָרֹק.
לְחִי, לְחָיַיִם.
מַסְוֶה, דבר יכסו בו הפנים. — §מַסְחֵף, כלי מגן, יכסה בו הלוחם את פניו. — מַסֵּכָה, °במשמ' סתר פנים.  — מֵצַח, חלק הפנים, באדם ובבהמה, שמלמעלה מהעינים עד תחלת השערות.
°נֶמֶשׁ, נְמָשִׁים, כעין כתמים קטנים על עור הפנים, עדשי הפנים.
*ב. סֵבֶר, אפן התנהגותו של אדם המשתקף בתוי פניו. — §סְמוּקָה, אדמימות הפנים. — *סַנְטָר, סַנְטֵר.  — *סָרָק, צבע צהב, תצבע בו האשה את פניה. 
— °עַדְשָׁן, אדם שעורו מנֻגע בעדשי הפנים. — עוֹר, הפנים. — °עַזְפָּן, עז פנים. — °עַזְפָּנוּת, עזות פנים. — עַיִן, עינים.
א. פֶּה.
צָעִיף, כסוי הפנים לנשים. 
*רָעַל, ערביות יוצאות רעולות, מעֻטפות פניהן ברְעָלָה. — רְעָלָה, עטיפת הפנים לנשים.