1, שזו"נ 2 במ"ר במשמ' מ"י, סמי' פְּנֵי, כנ' פָּנַי, פָּנָי, פָּנֶיךָ, פָּנַיִךְ, פָּנָיִךְ, פָּנָיו, פָּנֶיהָ, פָּנֵינוּ, פְּנֵיכֶם, פְּנֵיהֶם, פָּנֵימוֹ, — א) החלק הקדמי של הראש, וביחוד של ראש האדם, Gesicht, Antlitz; visage, face; face, countenance: ויקש שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנים ויכסו את ערות אביהם וּפְנֵיהֶם אחרנים וערות אביהם לא ראו בראש' ט כג. וירא יעקב את פְנֵי לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום שם לא ב. ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פָּנֶיה שם לא יה. וירחץ פָּנָיו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם שם מג לא. וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פָּנָיו וכו' ויכל משה מדבר אתם ויתן על פָּנָיו מסוה וכו' וראו בני ישראל את פְּנֵי משה כי קרן עור פְּנֵי משה והשיב משה את המסוה על פָּנָיו שמות לד ל-לה. ואם מפאת פָּנָיו ימרט ראשו גבה הוא טהור הוא ויקר' יג מא. והמלך לאט את פָּנָיו ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום אבשלום בני בני ש"ב יט ה. ואליהו עלה אל ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פָּנָיו בין ברכו מ"א יח מב. ויהי כשמע אליהו וילט פָּנָיו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה שם יט יג. ויהי ממחרת ויקח המככר ויטבל במים ויפרש על פָּנָיו וימת מ"ב ח יה. בלע המות לנצח ומחה אדני יי' דמעה מעל כל פָּנִים ישע' כה ח. נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכמסתר פָּנִים ממנו שם נג ג. שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי גל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פָּנִים לירקון ירמ' ל ו. ודמות פניהם פְּנֵי אדם יחזק' א י. הנה נתתי את פָּנֶיךָ חזקים לעמת פְּנֵיהֶם ואת מצחך חזק לעמת מצחם שם ג ח. פָּנֶיךָ תכסה ולא תראה את הארץ שם יב ו. כלה לחמס יבוא מגמת פְּנֵיהֶם קדימה ויאסף כחול שבי חבק' א ט. כי כסה פָנָיו בחלבו ויעש פימה עלי כסל איוב יה כז. פָּנַי חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות שם יו יו. וכשמעי את קול דבריו ואני הייתי נרדם על פָּנַי וּפָנַי ארצה דני' י ט. — ובתו"מ: עשרה בני אדם מסתפגים באלונטית אחת פניהן ידיהן ורגליהן ומביאים אותה בידן שבת כב ה. בשעה שמעביר (ר' יהודה הנשיא) ידיו על פניו מקבל עליו עול מלכות שמים ר' חייא, ברכ' יג:. פניך דומין למגדלי חזירים ולמלוי ברבית מטרוניתא לר' יהודה בר' אלעאי, שם נה.. ופניהן דומין לשולי קדרה ר' יצחק בר אבין, ר"ה יז.. הנכנס לחנותו של נגר שלא ברשות ונתזה בקעת וטפחה על פניו ומת פטור ב"ק לב:. ת"ר מים שנתגלו הרי זה לא ישפכם ברשות הרבים ולא ירחץ בהן פניו ידיו ורגליו [[ע"ז ל:]]. כיון שראה הקב"ה כך אמר לו משה שתי הפנים בכעס אני ואת כועסין עליהן מד"ר דבר' ג. — ובסהמ"א: וצריך שתודיע מצבו ומעמדו באותו המקום כאלו תאמר עומד או יושב שוכב או מיסב או נפול על פניו וכיוצא בהם ר"י א"ת, רוח חן י. ואמר (החכם) כל מי שרבו פניו תמעט חכמתו הוא, מבחר הפנינים, 6. אחרי כן הסכימו להוליכנו אל השופט ויקחו אותנו והעם יסחבונו על פנינו ועל עינינו והמכות בגבנו והרוק בפנינו ר"י חריזי, תחכמוני כב, 213. וכתב אפלאטון מי שהוא דק הפנים יהיה מבין ומחשב הדברים וכו', ואם פניו קטנים מאד יהיה רע ובליעל ובעל מרמה וגונב דעת הבריות ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד א. — ואמר המשורר: שמש בפניך יליל תפרשי על זהרו עב קוצותיך ר"י הלוי, מה לך צביה, שעה"ש, 92. עב תערף או יזלו עינים וברק שחקים או יקוד מעים ופני יהודה או מאור סהר וזח הוד זהרו או זהרי צהרים שלמה בן מעלם לר"י הלוי, עב תערף, שם 130. — * ועל אלילים אלמים בדמיון לאדם: בביאה אחת שנכנס מנשה לבית קדשי הקדשים היתה הטייה לישראל שעשה צלם של ד' פנים והכניסו להיכל מד"ר דבר' ב. — ועל הלויתן: דלתי פָנָיו (של הלויתן) 3 מי פתח סביבות שניו אימה איוב מא ו. — ובהשאלה לאלהים ומלאכים וכדו': ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראות פְּנֵי אלהים ותרצני בראש' לג י. ויאמר (יי' אל משה) לא תוכל לראת את פָּנַי כי לא יראני האדם וחי וכו' והסרתי את כפי וראית את אחרי וּפָנַי לא יראו שמות לג כ-כג. שרפים עמדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פָנָיו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף ישע' ו ב. והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת וּפְנֵיהֶם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פְּנֵי הכרבים שמות כה כ. ועשוי כרובים ותמרים ותמרה בין כרום לכרוב ושנים פָּנִים לכרוב יחזק' מא יח. היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה ארבעה ארבעה פָנִים לאחד וכו' ודמות פְּנֵיהֶם המה הפנים אשר ראיתי על נהר כבר מראיהם ואותם איש על עבר פָּנָיו ילכו שם י כ-כב.
— ובתו"מ: כל הנשיאים לא נשתתפו במעשה העגל וכו' לפיכך זכו לראות פני השכינה רבי, פדר"א מה. — ובסהמ"א: למעלה מהם יש אחד שר גדול ונורא, גבור ונכבד, אלוף ונערץ, ישיש ועז, ואפפניאל ה' שמו שיש לו ששה עשר פנים וכו' היכלות, ביה"מ ילינק ה, 178. — ופנֵי בעלי חיים: והכבשים הפריד יעקב ויתן פְּנֵי הצאן אל עקד וכל חם בצאן לבן בראש' ל מ. וּפְנֵי אריה אל הימין לארבעתם וּפְנֵי שור מהשמאול לארבעתן וּפְנֵי נשר לארבעתן יחזק' א י. וּפְנֵי כפיר אל התמרה מפו שם מא יט. ומן הגדי נבדלו אל דויד למצד מדברה גברי החיל אנשי צבא למלחמה ערכי צנה ורמה וּפְנֵי אריה פניהם וכצבאים על ההרים למהר דהי"א יב ט. — * ופָנִים, פָּנִים של מטה, כנוי לערוה באשה: אחר זמן שאמרו אחר זמן לקינוח ולא אחר זמן לבדיקה, אחר זמן כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה תוספת נדה ג ו. האשה יושבת וקוצה לה חלתה ערומה מפני שיכולה לכסות פניה בקרקע אבל לא האיש תרגמה רב נחמן בר יצחק כגון שהיו פניה טוחות בקרקע ברכ' כד.. ת"ר אלו הן תכשיטי נשים כוחלת ופוקסת ומעבירה (סרק) על פניה ואיכא דאמרי מעברת סרק על פניה של מטה מו"ק ט:. ה"ז גיטך כל זמן שאעבור מכנגד פניך וכו' אמר רב הונא מאי פניך תשמיש ואמאי קרי ליה פניך לישנא מעליא נקט גיט' עו:. — ובאיש: אנא חזיתיה לר' אבהו שהניח ידיו כנגד פניו של מטה וכו' ר' זירא, שבת מא.. כל המניח ידיו כנגד פניו של מטה כאילו כופר בבריתו של אברהם אבינו שם.
— ב) ובמשמ' צַד בגוף דומם, — הצד הקדמי, פְּנֵי האהל: וחברת את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול פְּנֵי האהל שמות כו ט. — פְּנֵי הבית: ורחב פְּנֵי הבית והגזרה לקדים מאה יחזק' מא יד. וישבני אל פתח הבית והנה מים יצאים מתחת מפתן הבית קדימה כי פְנֵי הבית קדים שם מז א. — ובתו"מ: אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית ר' ינאי, ברכ' לה:. — פְּנֵי לבוש הלויתן: מי גלה פְּנֵי לבושו בכפל רסנו מי יבוא איוב מא ה. — פְּנֵי הלוט: ובלט בהר הזה פְּנֵי הלוט הלוט על כל העמים והמסכה הנסוכה על כל הגוים ישע' כה ז. — פְּנֵי המנורה: ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פָּנֶיהָ שמות כה לז. — פני המצנפת: ושמת אותו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פְּנֵי המצנפת יהיה שם כח לז. — ובמשמ' הצד העליון, בפרט כשצד זה בלבד נראה לעיני המסתכל בו מלמעלה, פְּנֵי האדמה: ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פְּנֵי האדמה בראש' ב ו. ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פְּנֵי האדמה שם ח יג. הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו הלא אם שוה פָנֶיה וכו' ישע' כח כד-כה. תשלח רוחך יבראון ותחדש פְּנֵי אדמה תהל' קד ל. — פְּנֵי הארץ: הנה יי' בוקק הארץ ובולקה ועוה פָנֶיה והפיץ ישביה ישע' כד א. — * פְּנֵי קרקע: ה' שמות נקראו לו עב אד ענן נשיאים חזיז, עב שהוא מעכב את פני הקרקע מד"ר בראש' יג. — °פְּנֵי הגן, ואמר המשורר: מטר שחק בעת רדתו פני הגן לאט שוה ועל פניו כסות פסים ומשי הזמן שוה רמב"ע, הגביר נכפלו, תרשיש, שעה"ש, 74. — * פני הקרמיד: וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך ר' חייא בשם רבי יוחנן בתחילה כדי רביעה ובסוף כדי שיודחו פני הקרמיד ירוש' תענ' א ג. — * פְּנֵי השוּק: ת"ר שותה כפלים דמו בראשו א"ר יהודה אימתי בזמן שלא ראה פני השוק אבל ראה פני השוק הרשות בידו פסח' קי.. — פְּנֵי שדה: על שדה איש עצל עברתי וכו' והנה עלה כלו קמשונים כסו פָנָיו חרלים משלי כד ל-לא. — פְּנֵי תבל: הכינו לבניו מטבח בעון אבתם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פְּנֵי תבל ערים ישע' יד כא. הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פְנֵי תבל תנובה שם רז ו. — פְּנֵי תהום: כאבן מים יתחבאו וּפְנֵי תהום יתלכדו 4 איוב לח כ. — הצד הפונה אלינו, * פְּנֵי חמה, פְּנֵי לבנה: פני חמה דומה לשק יומא כט.. פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה ב"ב עה.. כל שרואה פני חמה זהו מן הגזע ושאינו רואה פני חמה זהו מן השרשים שם פב.. החמה קרנותיו ופניו המביטות למטה של אש וקרנותיו ופניו המביטות למעלה של ברד פדר"א ו. — כל שטח וצד, * פְּנֵי כר, קופה וכדו': כל שיש לו פנים פניו תוכו ר' יהודה, תוספת' כלים ב"ב ג א. — * פְּנֵי כֹּפֶת שאור: אם טח פניה בטיט בטלה רב יצחק בר אשי בשם רב, פסח' מה:. — * פְּנֵי פת וחררה: ואין נותנין פת לתנור עם חשיכה ולא חררה על גבי גחלים אלא כדי שיקרמו פניה שבת א י. כדי שיקרמו פנים המדוברין בתנור ר"א, בבלי שם כ.. — °פָּנִים, צדדים, עמודות בלוח: שמענו כי ד' פנים היו כתובין בכל לוח ולוח גנזי מצרים, הל' ס"ת, כא. — פְּנֵי החרב, חֻדה: אם קהה הברזל והוא לא פָנִים 5 קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה קהל' י י. — ובתו"מ: לגיבור שהוא מפלפל בזיינו ומראה פנים לכל צד פסיק' רב', י הדברות קמייתא, ק:.
— ג) ובהשאלה בדברים מפשטים, * פְּנֵי הדור: פני הדור כפני הכלב סוט' מט:. — פְּנֵי מחנה (הארבה): ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה את פָּנָיו אל הים הקדמוני וספו אל הים האחרון יואל ב כ. — פְּנֵי המלחמה, הצד שהמלחמה פונה שמה: וירא יואב כי היתה אליו פְּנֵי המלחמה מפנים ומאחור ויבחר מכל בחורי ישראל ויערך לקראת ארם ש"ב י ט. הבו את אוריה אל מול פְּנֵי המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת שם יא טו — * פְּנֵי מזרח, מערב, צפון, דרום, צד, רוח: כל זמן שפני מזרח מאדימות זהו יום ירוש' ברכ' א א. ממקום שהחמה זורחת באחת בתקופת תמוז עד מקום שהיא זורחת באחד בתקופת טבת אילו פני מזרח, ממקום שהחמה שוקעת באחד בתקופת טבת עד מקום שהיא שוקעת באחד מתקופת תמוז אילו פני המערב והשאר צפון ודרום, הדא הוא דכתיב הולך אל דרום וסובב אל צפון, הולך אל דרום ביום וסובב אל צפון בלילה, סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח אילו פני המזרח והמערב ר' יוסה, ירוש' ערוב' ה א. חמה יוצאה ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך זה הוא פני צפון, חמה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום קצר זה הוא פני דרום בבלי שם נו..
— ד) פָּנִים במשמ' מבע הפָּנִים, פָּנִים טובים או רעים, Miene; mine; look: ותלך האשה לדרכה ותאכל וּפָנֶיהָ לא היו לה עוד ש"א א יח. — ובתו"מ: בזמן שאדם עשיר יש לו פנים שמחים לראות את חבירו ובזמן שאדם עני אין לו פנים לראות מפני שהוא מתבייש מחבירו מד"ר בראש' צא. אמר לו הקדוש ברוך הוא למש' באיזו פנים את מבקש ליכנס לארץ שם במד' יט. לבן מלך שיצא לתרבות רעה והיה המלך משלח פדגוגו אחריו ואמר לו חזור בך בני והיה הבן משלחו ואומר לאביו באלו הפנים אני חוזר בי ואני מתבייש לפניך וכו' ר' שמואל פרגריטא בשם ר' מאיר, שם דבר' ב. — ועי' לקמן בצרופים עם תאר.— ובמשמ' פָּנִים של כעס ואף, חרון פָּנִים 6: תשיתמו כתנור אש לעת פָּנֶיךָ יי' באפו יבלעם ותאכלם אש תהל' כא י. פְּנֵי יי' בעשי רע להכרית מארץ זכרם שם לד יז. — ובמשמ' פָּנִים זועפים ונזעמים 7: אם אמרי אשכחי שיחי אעזבה פָנַי ואבליגה יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני איוב ט כז-כח. ועי' עוד בצירופים עם תארים, ע' 5001: * פנים הדופות, * פנים זעומות, * פנים זעפים, * פנים חשכות, * פנים כעוסות, פנים נזעמים, פנים רעים וכדו'.
— ה) פָּנִים במשמ' נכחות, ככנוי לאלהים ומלך 8: ויאמר (יי' אל משה) פָּנַי ילכו והנחתי לך ויאמר אליו אם אין פָּנֶיךָ הלכים אל תעלנו מזה 9 שמות לג יד-יה. ותחת כי אהב (יי') את אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוציאך בְּפָנָיו בכחו הגדול ממצרים דבר' ד לז. פְּנֵי יי חלקם לא יוסיף להביטם 10 איכה ד יו.
— ו) * פָּנִים, טעם: כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור ירוש' סנה' ד ב. גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של ר' מאיר כמותו ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו שהוא אומר על טמא טהור ומרא' לו פנים, על טהור טמא ומראה לו פנים ערוב' יג:. אמרה כנסת ישראל הביאני הקב"ה למרתף גדול של יין זה סיני ונתן לי משם התורה שנדרשת מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא מד"ר שה"ש, הביאני. תינוקות שהיו בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעין לדרוש את התורה במ"ט פנים טמא ובמ"ט פנים טהור רב יהושע דסכנין בשם רבי לוי, תנחומא, חקת ד. — ובסהמ"א: אם הגדילו הבנות ובעל אמם אין נאמן ויש פנים לחשש כי פרוץ הוא וכו' וכשאין פנים לחשש וכו' אין חוששין תשו' הגאו' הרכבי תכז. הרי הן בחזקת מכורין והרי הן עומדין בידי הלקוחות עד שתביא ראיה כי בטלין היו מאות מן הפנים שפרשנו למעלה שם לט. עשינו זה בעבור כמה פנים וכו' ולכל אשר זכרתיו כל שכן אלה הפנים האחרונים כי הם הרעים והמגנים שבהם נמענתי מהשלים כל סעיפי השרשים האלה בספרי זה ר"י א"ת, הרקמה, הקדמה. ובמגדנות אין פנים לסבור בכאן שהם פירות הוא, סה"ש לריב"ג, שרש מגד. וכמה פעמים פייסו אותי קצת הנדיבים וכו' להעתיק להם קצת מחבורי הגאונים וכו' ולא נתפייסתי להם מפני כמה פנים שצריך האדם להזהר מהם בענין הזה הוא, חו"ה, הקדמת המתרגם. כל הדברים המפסידים את היחוד וכו' כלם מפסידים הבחינה והשלשה פנים אשר הקדמנו זכרם בתחילת השער הזה גם הם מפסידיה שם, הבחינה ו. מפני שההערה התקועה בשכל נחלשת מג' פנים התחייבנו לחזקה בהערה התוריה והאחד מהשלשה פנים הוא מפני שנברא האדם מדברים שונים זה מזה וכו' שם, עבודת האלהים ב. וכן השרים ורואי המלך והסגנים אשר סביבותיהם כתות מעבדיהם ושמשיהם וכו' ומשתדלים בעבורם לחזור על סיבת קבוץ הממון מפנים טובים ורעים שם, הבטחון ד. ומן הפנים האלה אחי כבד העולם על יושביו שם, חשבן הנפש ג. וכן אם טען הטוען ואמר זה חייב לי מנה או מנה יש לי אצלו אומרים לו מאי זה פנים, הלוית אותו או הפקדת אצלו רמב"ם, טוען ונטען ו א. להקשים המופתיים תנאים אין פנים בזה המאמר לזכור אותם מלות ההגיון ח. וגם חכמי הפילוסופים השתדלו בקיומו בפנים הרבה בראיות גדולות ראויות לסמוך עליהם ר"י אבן לטיף, שער השמים כה, השחר שנה ב, 103. ודברי בעל הלכות גדולות ודברי רבינו יצחק זצ"ל נראין דחויין לגמרי שאין פנים לעשותן ככלי מתכת אלא או ככלי אבנים או ככלי חרש לאוסרן לגמרי שבלי הלקט, פסח כז, פד.. ומן השקר שתהיה הראשונה היא המבוקשת לשני פנים האחד שהוא כבר שם יתרון לחכם על העובד וכו' והשני שהחמה במעשה אינה יותר נכבדת מהמעשה ר"א בר חסדאי, מאזני צדק לאלגזלי, באור ח, עז. ומכל הפנים האלה הרחיקה התורה משכב הנדה מנחם בן זרח, צידה לדרךך ב א ב. ומקיים הגזירה מפנים השונים ר"י רעאמה, יד אבשלום על משלי יא, ד"ה צדקת. ואמנם שאינו גוף בארוהו בכמה פנים ר' יחיאל מפיסא, מנחת קנאות, 20. בנטותו אל התכלית הקצוי נזק יקרב באהלו מן הפנים שנזכיר ר"י מוסקאטו, קול יהודה להכוזרי ג א. — ואמר הפיטן: כללני בעוז מדרשות בשבעים פנים נדרשות שמעון בר יצחק, אהוביך, יוצ' שבת חוה"מ פסח. — °מִפָּנִים, — כמו מִפָּנִים שונים, מטעמים שונים: ובטל אצלי שיהיו הם עושים את עצמם מפנים אני זוכר מהם שלשה הפנים הראשונים וכו' והפנים השניים והפנים השלישיים וכו' ר"י א"ת, או"ד א. וכבר יראה בהם (בדעות ובאמונות) שאין לרצון ולבחירה מבוא בהם כלל וזה מפנים ראשונה וכו' שנית וכו' ג' וכו' ר"ח קרשקש, אור ה' ב ד. יש מן הקדמונים מי שהכחיש הידיעה ואמר שאי אפשר לאדם שישיג לידע דבר על אמתתו וזה מפנים אם בעבור שכל ידיעה לא תגיע אלא מידיעה קודמת וכו' ואם בעבור שהדבר שיודע בהקש לא ימלט מחלוקה וכו' ומאלו הב' פנים בטלו הידיעה ר"י אלבו, עקרים א טז. ואינו נכון ולא אמיתי בעיני וזה מפנים הא' וכו' והם השני וכו' ר"י אברבנאל, מפעל' אלה' י י, פה:. עיקר שלמותו של אדם תלוי ועומד במעשה לבדו וזה מפנים האדם מכח הסברה וכו' ר"י מוסקטו, נפוצות יהודה יח.
— ז) °פָּנִים, פרוש, באור, מובן: אמר המעתיק דברים הללו מלשון ערב מצאתי בס' דיני הגט לר' דוד בן הגר אלו הפנים בעין שמצאתים בזה הספר שערי צדק, תשו' הגאו' ב כב. ופתרון בנוי לתלפיות לתלוליות כמו תלול הוא יצא לשני פנים האחד מלכי בני ישראל שיכתבון תליית הנשק בטירתם דכתיב אלף המגן תלוי עליו תשו' דונש על רסע"ג 72 רדנו, נבדלנו ממך כמו הרודה פת מן התנור כך מדרש ר' תנחומא ומנחם פי' רדנו לשון ירידה ועוד פנים אחרים רש"י, ירמ' ב לא. והפנים הראשונים יותר ראוים ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, שרש מאס. וכבר בארנו בסמפר הקרוב והישור המנע היות על תתחר מבנין מתחרה כארז ונטינו בו שם אל היותו מן חרה עלי דמיון ואל תתגר בם כאשר הכשיר בו ר' יהודה והם פנים נכונים אלא שהטוב והכשר ממנו אצלי היותו קל מן מתחרה בארז שם שרש תחר. ואלה פנים נכונים בו זולת הפנים אשר זכרנום בזולת המקום הוא, הרקמה, 201. ונצורת לב יש לו פנים רבים נוכל לומר שהוא כמו כעיר נצורה כלומר מוקפת סביב לבה במיני התכשיט וכו' והפירוש השני הוא שנוכל לומר ונצורת לב שמורת לב כלומר חריפה ומחודדת ויודעת ושומרת עצמה שאדם לא יוכל לדמותה פרוש משלי לזרחיה מברצלונה ז, השחר שנה ב, 218. מה שאמרה התורה וכי יטהר הזב מזובו יסכול זה המאמר שני פנים ר"א הקראי, גן עדן, טמאה וטהרה ג, קי..
— ח) °פָּנִים, אֹפֶן: ואמצא את מלת כל גבר על אחת משתי פנים אם יסוד אם תוספת תמצאנה האגרון לרסע"ג, ההקדמה העברית, הרכבי, נז. אבל עכשו מאחר שלא התנו בפירוש על שני הפנים האלו והגיע המקח באחריות לוי עמהם אין קדימת מכירת המקח הראשון מבטלת הראוי ללוי מן השני שערי צדק, תשו' הגא' צו:. וקיבלו שתי פנים אילו ואילו בכל תנאי תורה ותנאי כתובה זו מראש ועד סוף נוסח כתובה ירושלמית, שריד מעיר, קובץ על יד ה, 4. ושמעתי בה פירוש אחר בפנים אחרות רב נסים גאון, שבת כה.. אמרה הנפש זה יקשה עלי להפרד ממנו מפני אורך רגילותי בו, לכן הורני באיזה פנים יקל עלי בחסדך ר"י א"ת, חו"ה, עבודת האלהים ה. ומהם כי הבוטח ביי' לא ימנענו רב הממון מבטוח ביי' מפני שאיננו סומך על הממון והוא בעיניו כפקדון צווה להשתמש בו על פנים מיוחדים ובענינים מיוחדים לזמן קצוב שם, הבטחון פתיח'. ואם יבא לו (לאדם) טרפו על פנים מאופני הסיבות אשר התעסק בהם ראוי לו שלא יבטח על הסיבה ההיא וישמח בה ויוסיף להחזיק בה ויטה לבו אליה כי יחלף בטחונו באלהיו שם, הבטחון ד. וכן אם יבואהו טרפו במיבה מכלי סיבה ובמקום מבלי מקום ועל ידי איש מבלתי איש אחר יאמר בלבו אשר יצרני על צורה ותבנית ותכונה ומדה מבלי שאר הצורות והתכונות והמדות לתקנת עניני הוא בחר לי שיבא טרפי על הפנים המפיקים לעניני מבלי שאר הפנים שם שם. והשמיני, חשבון האדם עם נפשו במה שהוא חייב בו מיחוד לבו לאלהים יתברך ויחוד הלב על שני פנים שם, חשבון הנפש ג. יניעהו מי שירצה ויפעל על כמה פנים מאופני ההפעליות מהמקרה והחפץ הוא, כוזרי ד ג. אבל הפנים האמתיים אצלי והוא הדרך המופתי אשר אין בו ספק שיקויים מציאות שם ואחדותו והרחקת הגשמות בדרכי הפילוסופים ר"ש א"ת, מו"נ א עא. השמיעה נופלת על שני פנים ממה שענינה הכנה והשתכלות בדבר כמו שמענה ואתה דע לך, וישמע אברהם לעפרון קבל עצתתו, וממנה שענינה שמיעת אוזן, השמע עם קול אלהים, וישמע יהושע את קול העם ברעה פ"י משלי לזרחיה, השחר שנה ב, 70. והחבר הוא על שלשה פנים האחד השתוף בחכמה ובלמוד והשני השתוף במנוחה וההרגשות הטבעיות והשלישי השתוף בתועלת רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 17. ועוד למה שדקדקנו הפנים אשר עליהם אפשר שיצא מן האחד רבים מצאנום ארבעה פנים אמו"ר לראב"ד, 63. אני הצעיר מצעירי התלמידיםי הקטן מן השרידי' בהיותי בבית עבדים מצאתי ההוראות והדינים מסודרים בכמה פנים ר"י אבוהב, מנוה"מ, הקדמה. הספרים המחוברים בזאת החכמה הולכים על פנים שונים יש מהם וכו' ויש מהם וכו' ר' דוד יחיא, לשון למודים, הקדמה, בהתחלתה. הנה בהכרח יהיה בה על אחד משני פנים אם שיקבלו מציאות נוסף וכו' או שנאמר שנפסדו תכף וכו' ר"י אברבנאל, שמים חדשים, עיון ג' כו. כו התארים הנמצאים בתורה הנאמרים בבורא ית' יבאו על שני פנים האחד הם שמות מיוחסות לו ית' הנקר' בלשון רז"ל מדות וכו' וקצת תארים נאמרו בו ית' כדי לשכך את האוזן לפי שאותן התארים נמשכים אחרי הפעולו' הגשמייות כמו ראיה שמיעה וכו' ר"י מפיסא, מנחת קנאות, 22. ובהשתנות אותו המורכב בפנים מתחלפים התהוו יסודות מתחלפי הצורות ר"ע ספורנו, אור עמים, יסודות, יד.. — על כָּל פָּנִים, עֲלֵי כָל פָּנִים, לְכָל הַפָּנִים, בכל אפן: קל וחמר אם נתרשל בשמירתן שהוא חייב על כל פנים [[מדה"ג כ"י תימנ', וישב]]. הזו יודעין שזה שאמרה ההלכה אין נזקקין לנכסי היתומים לא נאמרה על כל פנים שו"ת הרי"ף ט ז. ועלי כל פנים (אעפ"י שכבר פשט הספר בכ"מ) צריך אני לבאר לכם אג' הרמב"ם לחכמי מרשיליה, כ"י כזנתנסי רומא, כנראה גוף העברי שלו. ולפיכך אני אומר כי על כל פנים ראוי הוא להיותו מושל על כל הדברים שנתהוו בשם אלקים מחמת אמתתו ר' יוסף ג'יקטיליה, ונת אגוז ב, בביאור אמתת המערכות. ומהאמונה הם חיצונים יען כי למדו בחכמת הפילוסופיא הנקראת חמכת חיצונית כי על כל פנים נכרים וזרים הם מן האמת ואין להם על מה שיסמכו ר"מ אלדבי, שבירי אמונה ח. אם לא שבאמת כבר הכרתם בעצמכם שהאמת אתי בכל תלונותי לכל הפנים את חטאי אני מזכיר ישראל משה חזן, שארית הנחלה עח, כג. — מִכָּל הַפָּנִים: מכל הפנים למדת שאפילו אחת ארוכה ואחת קצרה כדפרישית שבלי הלקט בשם ר"ת, תפלה סוף סי' כח. — °בְּשׁוּם פָּנִים, בשום אפן: וראה שזה לא יתכן בשום פנים ולא יהיה ר' יצחק הישראלי, יסוד עולם, מז.. והאפס לא יהיה ממנו מעשה ולא הנחה כי האפס לא יעשה דבר ונמנע שיהיה הדבר עושה את עצמו בשום פנים ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ה. ואחרי כן חשוב בחנות הבורא יתעלה בהנהגתו את האדם אשר שם לו בטן אמו למצע וכו' הוכן לו במקום אשר לו יוכל אדם להגיע אליו בשום פנים שם, הבחינה ה. ואם לא יגזור לו (הבורא לאדם) יותר מן המזון אם היו משתדלים כל אשר בשמים ובארץ להוסיף עליו לא היו יכולים בשום פנים ולא בשום סיבה שם, הבטחון ד. וצריך שלא ירגישו ההמון בשום פנים במקום הסתירה ביניהם ושיעשה המחבר תחבולה להעלים אותו בכל צד ר"ש א"ת, פסיחת הרמב"ם למו"נ. והן (סודות התורה) גרגרי לב מעטין עליהם קליפות רבות, עד שיתעסקו בני אדם כלם בקליפות ההם וחשבו שאין תחתם לב בשום פנים הוא, מו"נ א עא. ויחשבו שהדבר ההוא אין צורך בשום פנים לקיימו או לבטלו במה שיצטרך אליו מפנות התורה שם שם. והטיב אלרא"זי אשר דבר כי כשיהיה החולי חזק מהחולה אין תוחל' שיקום החולה מחליו ולא יועילהו רופא בשום פנים רש"ט פלקירא, המבקש לד. ויבאר כמו כן כי אותם אשר ראשותם סכלות אין צורך שיקראו אותם מלכים בשום פנים הוא, ראשית חכמה, 58. השוגג במומים אין לו חיוב בשום פנים ר"א הקראי, גן עדן, מומים, קעט:. ועל כן משמעות הפירוש משתנים לכמה אופנים אשר ממנו לא יצא כזה בשום פנים ר"י אבוהב, מנוה"מ, הקדמה. האמונה בדבר הוא הצטייר הדבר בנפש ציור חזק (עד שלא) תשער הנפש בסתירתו בשום פנים ר"י אלבו, עקרים א יט.. שהרי לא ישיגנו ית' שום מקרה בעצם כבודו בשום פנים ר"מ אלדבי, שבילי אמונה א. — ובמשפט חיובי, במשמ' באילו פָנִים שהם: כשהאדם נהנה מן העולם הזה בשום פנים חייב לברך לאדון הכל אשר כל ההנאותת באות מטובו ר"י אבוהב, מנוה"מ ג ג ג ג. — פָּנִים מההראות: והנה לדעת תמסטיוס גם כן פנים מההראות, מהם וכו' ומהם וכו' רלב"ג, מלחמ' ה' א ב. ימצא לו פנים מההראות שם ג ב. — ט) °פָּנִים, במובן מפשט. צד, בחינה: תחילה כי פתר ותשלח אמתה שפשטה אמה שלה וזה טעות מכמה פנים תשו' דונש על רסע"ג 1. אבל היתרון לקהל מכמה פנים ר"י א"ת כוזרי ג יט. ועל שני הפנים הם חייבים בקבלת התורה הוא, חו"ה, עבודת האלהים ד. ואח"כ העלי על מחשבתך שאת הטיבות בכמותם לעבדך מקנת כספך והפנים אשר ייטבו בעיניך ממנו קבלי אותם עליך מבוראך שם שם ה. וכאשר יתיאש ממך בפנים האלה ישתדל לפתותך מצד חיוב עבודת הבורא שם, יחוד המעשה ה. ואם לא ימצא היצר דרך לפתותך מהפנים האלה יתחכם לך במה שהוא יותר דק שם שם. ודע שאתה כשתחייב לו לדבר אחד יהיה רחקך ממנו בשני פנים ר"ש א"ת, מו"נ א נט. שהחכמה נודעת משני פנים הא' חכמה ותושיה נודעת מן הבריאה והיצירה וכו' והשני חכמה ותושיה נודעת מן הבריאה והיצירה וכו' והשני חכמה ובינה שהיא התורה והחזות שניהם בנבואה לקו"ק, נספח' 9. וכן נמצא בו תקון הגוף משני פנים האחד שינוח האדם שביעית ימי חייו ובזה יתמיד בריאות גופו וכו' והשני הוא שיום השבת הוא סבה לזרז האדם במלאכתו בשאר הימים ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, יתרו, סט.. כי בכל פעל יפל בו הנעימות מב' פנים אם מצד הפעולה בעצמה וכו' ואם יצד הפועל וכו' ובפעולות האלהיות יפול בהם הנעימות והשלמות משתי אלו הפנים ר"י אלבו, עקרים, הקדמה. והמניעה מלכת אליהם הוא לי לחיזק רצת מכמה פנים שו"ת חות יאיר ע.
— י) ובהשאלה פְּנֵי העיר, פְּנֵי הארץ, ראשי העיר, האנשים החשובים שבעיר 11, גדולי העיר: ויחן את פני העיר, חנן את הפנים שבעיר התחיל משלח להם דורונות מד"ר בראש' עט.
— ומ"י °פָּן 12: דע כי הגירושין מתקיימין על חמשה פנים הפן האחד וכו' 13 תשו' הגאו' שערי צדק כב, בשם ר' דוד. שיש כאן ב' פנים פן האחד שאינו צריך לחזקה פן חב' שהוא חלף והלך לו ונדבק שלא במינו הקנה, יבום. וידוע כי לכל חיה וחיה י"ו פנים ד' לכל רוח מארבע רוחות העולם ממה שכתוב וד' פנים לאחת יכלול לכל חיה וכן לכל פן ופן ר' בחיי, בראש' ג כד. ועומד גב האופן באמצעו בולט בגב הפנים עם החוטם באמצע הפנים ומיכן פן אחד ועינים ומיכן פן אחד ועינים ר"א מבלגנצי, יחזק' א יח. ונמצאת כל מעלה מכל מעלות ידו"ד ית' שיש לה שתי פנים הפן האחד שמקבלת ממי שלמעלה ממנה והפן השני שבו משפעת טוב' במי שלמט' ממנה ר"י גיקטיליה, שערי אורה, מנטובה, נא:. בפן מן הפנים מנחם מן זרח, צידה לדרך ב א ב. זהו הפן הראשון מהדמוי והמשל במראה הזאת ר"י אברבנאל, זבח פסח על הגדה, ברוך שומר. הנה כאשר באו לפניו (האחים לפני יוסף) הכירם בפן הראשונה מההכרה והוא בראיית פנים הוא, פ' מקץ, וירא יוסף את אחיו. ואינו נכון ולא אמיתי בעיני וזה מפנים הא' וכו' והפן השני וכו' הוא, מפעל' אלה' י י, פה:. או שכוון לפן האחד או שכוון לפן השניכתבתי על בסיס ההקשר, יש שם קשקוש וכו' הקדמת מעדני יו"ט על הרא"ש לסדר זרעים, ד"ה ומעתה יקשה. וכל הפנים פונים כל אחד מהם לחיה הראויה לקבל ממנה כי בהתקרבה אצל מזרח הפן האחד שהוא פן אד"ם פונ' לשם לקבל מהמקום ההוא באותו הפן ובהתקרבה אצל דרום הפן האחר אשר הוא פן האריה פונה לשם ומקבל מהמקום ההוא ובהתקרבה אצל צפון הפן האחר אשר הוא פן שו"ר פונה לשם ומקבל מן הצד ההוא ר"י בן גבאי, עבודת הקדש, כתרי תורה יט. טעות האדם בענין זה יהיה בא' משני הפנים הפן הא' מי שלא ידע בהם כלל שלא נתגלה לו שערי אורה וכו' הפן הב' הם אותם אשר נתגלה עליהם אופן הספירות ומציאותם ומכחישים אותם מפני רוע תבונתם רי"א מודינה, ארי נוהם א. ולפן האחרון יש קצת רגלים לדבר להיות כי פסקה וסתה זה חודש ימים קודם הנשואין ר"י עמדין, שאילת יעב"ץ ב קיא, לא:.
— בשמושי לשון, א) אם אות ל', * *לְפָנִים, למראית עין: הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים מגי' יב..
— ב) בהכפלת המלה פָּנִים, דבר פָּנִים אל פָּנִים, דבר פָּנִים בְּפָנִים, דבר בלא מליץ, כמו פה אל פה: ודבר יי' עם משה פָּנִים אל פָּנִים כאשר ידבר איש אל רעהו שמות לג יא. פָּנִים בְּפָנִים דבר יי' עמכם בהר מתוך האש דבר' ה ד. — ידעו פָּנִים אל פָּנִים: ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יי' פָּנִים אל פָּנִים שם לד י. — ראה את פלוני פָּנִים אל פָּנִים, כמו עין בעין: ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פָּנִים אל פָּנִים ותנצל נפשי בראש' לב לא, וירא גדעון כי מלאך יי' הוא ויאמר גדעון אהה אדני יי' כי על כן ראיתי מלאך יי' פָּנִים אל פָּנִים שפט' ו כב. — נשפט פָּנִים אל פָּנִים: והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פָּנִים אל פָּנִים יחזק' כ לה. — הַפָּנִּים לַפָּנִים: כמים הַפָּנִים לַפָּנִים כן לב האדם לאדם משלי כז יט. — * פָּנִים כנגד פָּנִים: תניא אידך כה תברכו פנים כנגד פנים אתה אומר פנים כנגד פנים או אינו אלא פנים כנגד ערף ת"ל אמור להם כאדם האומר לחבירו סוט' לח.. הכל משמשין פנים כנגד ערף חוץ משלשה שמשמשין פנים כנגד פנים ואלו הן דג ואדם ונחש בכורו' ח.. — ובסהמ"א: דכל זמן שהן פונים פנים כנגד פנים פשיטא ליה דאסור רש"י, ברכ' כד..
— ג) עם שמות עצם, אור פָּנִים, סבר פנים יפות, עי
1 [כאמור בהערה לא. פָּנִים אין פָּנִים כשם עצם מ"ר בעקר אלא שמוש מיֻחד של תה"פ פָּנִים, מצד קדים, לְפָנִים, שמוש המורה לצד הקדמי של כל דבר, ולאו דוקא לצד הקדמי של ראש האדם, ובודאי נולד שמוש זה של פָּנִים כשם עצם באותו זמן בכמה דרכים: בפני האדם והבהמה, אף בנוגע לכל גופם ולאו דוקא ראשם בלבד; בפני השטח שלנגד עיני הרואה, פני ההר, השדה והבית, הים והיבשה; ואף למשל במשמ' מפשטת, כגון המָּצאות אדם או דבר לפני הרואה, נוכחוּת וכדו', ועל כן אין לגזור את הוראותיה השונות של המלה כמושאלות ממשמ' זו של פני (ראש) האדם דוקא. ואף מדור ההוראות בערך זה אינו יכל אפוא לשקף את תולדות המלה בהתפתחותה ממש. כי במשך הזמן גברה משמעות זו של פני הראש, התדירה ביותר, ובודאי נולדו אף ממשמ' זו כמה שמושים שבהשאלה שאין להבדילם היום מן השמושים המקוריים שנולדו ישר מתה"פ פָּנִים, ואף כמה מן השמושים המקוריים קבלו גון הדש בהשפעת השמוש הגובר. ועי' אף בהערה על נשא פנים, לעיל עמ' 4992. על צורת המלה כמ"ר בלי מ"י (plurale tantum) עי' א. פָּנִים, הערה. בערך א. פָּנִים נסדרו כל שמושי המלה במשמ' של תה"פ, גם במלות היחס בִּפְנֵי, לִפְנֵי וכו', וגם בצירופים כגון מלאך פָּנִים, לחם פָּנִים וכדו', נָשָׂא פָּנִים, נְשׂוּא פָנִים וכדו', שאין לבארם ע"פ שם עצם פָּנִים.]
2 [במקרא פָּנִים תמיד זכר, אך בלשון החכמים נקבה, כנראה בהשפעת שמות חלקי הגוף הזוגיים, כגון ידים, רגלים.]
3 [אין הלויתן חיה שבמציאות אלא בריה אלהית אגדית, משרתו של חבורא שמרד בו. עי' טורטשינר, ס' איוב. ועי' הערת המחבר עמ' 2642.]
4 [אמנם הכונה בפסוק זה לא לצד העליון של תהום הים שבארץ אלא לים העליון, המים אשר מעל לשמים, שלפי השקפת הקדמונים עצורים שם מי הגשמים. ובזה הפלא שמים אלו מלֻכדים כאבן ואינם נשפעים ארצה. ולפי זה פני תהום כאן הם דוקא הצד התחתון הנראה לאדם.]
5 [האם צ"ל פגים, כלו' לטש (קלקל משלום נחשת קלל) את הפגום שבברזל?]
6 [אפשר שבשמוש זה פָּנִים הוא קצור לשוני של: חרון פנים, חֳרי פנים, כדגמת אַף במקום חרי אף, חרון אף.]
7 [כנראה קצור לשוני של: פנים נזעמים וכדו'.]
8 [כך משמשת גם בערמ' המלה חצ'רה A) שמשמעותה נֹכחות, המצאות במקום, כתאר כבוד בכנוי במקום שם האיש שמדֻבר בו.]
9 [ואולם עי' אפשרות אחרת בערך ב. פָּן, הע' 3).]
10 [ואמנם אפשר שלפי הענין יש לחבר פְּנֵי יי' עם תכן הפסוק הקודם: לא יוסיפו לגור פני יי' שחלקם.]
11 [קשה להבין את התפתחותה של משמעות זו, ראשי העיר ברבוי, גם מן א. פָָּנִים כתה"פ וגם מן ב. פנים כש"ע בהוראותיו השונות: פני האדם והבהמה וכדו', נוכחות וכדו'. ואולם יתכן מאד, כי היה קים בתקופת המקרא אף ת"ז פָּני או פְּנִי במשמ' הנמצא לפנים, מצד פנים, העומד בראש, כי כן בא בכתבת כנענית (עי' ההערה בעמ' 4987) אף התאר המלכמ הלפנימ (המלכים הלפניים): וברבוי פָּנִים (ע"ד עִבְרִים ת' עבריים). ולפי זה יהיה פְּנֵי העיר במקום פְּנִיֵּי העיר, הבאים בראש שבעיר. ועל הפסוק והרעב היה על כל פני הארץ בראש' מא נו. דרשו במד"ר: ראוי היה למקרא לומר על הארץ מה תלמוד לומר על פני, אמר רבי שמואל בר נחמן ללמדך שלא התחיל הרעב אלא בעשירי', שאין פני הארץ אלא עשירים וכו', בזמן שאדם עשיר יש לו פנים שמחים לראות את חבירו ובזמן שאדם עני אין לו פנים לראות מפני שהוא מתבייש מחבירו מד"ר בראש' צא.
12 [צורת מ"י זו חדשו בסהמ"א כשהוכר הצרך בה שמשוש המפשט של פנים. אמנם אף מקדם וכל יד מ"י המחֻדש פָּן שמשה המלה אֹפֶן תכופות כתמורה למ"י החסר.]
13 זה לשון המעתיק, וצ"ע מי הוא.