°1, ת"ז, לנק' חִוֶּרֶת, מ"ר חִןְּרִים, חִוְּרוֹת, — מגון הלבן, כמו לבנת הפנים של חולה, של מתביֵש  וכדומה,  blass;  pâle;  pale, — נהוג בדבור העברי בא"י ובספרות החדשה.