*, ש"ז, — שה"פ מן חִכֵּךְ, ובפרט חלק העור שמורגש כמו החכוך: מתריעין על החיכוך בשבת (ב"ק פ:). בתחילה הקב"ה מכניס בהם (בהרשעים בגיהנם) חיכוך והם אומרים זו גיהנם של הקב"ה ואח"כ הוא מוציאן לשלג (תנחומא ראה י). כשיש חכוך לאדם בלא שחין ובלא כנה ובלא פרעוש (חכמוני לר"ש דונולו א). וכל המזל יורה על הגרב והחכוך והצרעת (ראב"ע, ראשית חכמה). וכן חיכוך לחי הרי הוא כשחין פורח ואם פשט ברוב הצבור מתענין ומתריעין עליו אבל חיכוך יבש צועקים עליו בלבד (רמב"ם, תענ' ב). ויתחדשו חלאים כגרב והחיכוך והיבלות או מכות גדולות ונגעים גדולים כמורסא (מו"נ א עב). גרב מחלאי החכוך (רד"ק, שרש גרב). שמיום שנכנסתי לה (להעיר) עד צאתי נולד לי חכוך ושחינים זרים יוצאים מהטבע עד שהייתי שואל נפשי למות (לקוט' יוסף סמברי, סדה"ח וקור' העת' א). ויקרה עמם איכול רב מתערובת דם רע ומן החכוך יפרדו קליפות כמין סנפירים (מ' אלדבי, ש"א ד). ואם ירגיש בעפעף החיכוך ירחצם במים קרים (שם). ואם יהיה התילדם (של הטחורים) ממותרות חדות נושבות אזי ירגיש חכוך בפי הטבעת עם כאב ועצור (שם). לחיכוך הנעשה באצבעות הרגלים וגם לנפחם יצוק עליהם מים מלוחים חמים וכו' ואם יהיה החיכוך חזק תתן עליו תאנים כתושים עם שמן זית או מי בצלים עם יין (שם). — ובמשמ' °שפשוף חזק מגוף בגוף: ונלך בין הסלעים יתנגפו רגלינו ונשוב צולעים ונגועים על גבינו מחכוך המשאים הקשים (ר' קלוני', אגר' בע"ח א ו). וכן השמיעה אם לא היה קול לא היה נשמע והקול חיכוך הגשמים ואם לא היה גשם לא היה קול (אבונצר אלפרבי, במהות הנפש). — °וגלי הים בשפת היבשה: מקום חכוך הימים כלומר מקום שמחככין בו גליהם ר"ל שפתו (השרשים לריב"ג, חפף).