חִכּוּי

°, ש"ז, — שה"פ מן א. חִכָּה: מבטח ומשען ותקוה ומחסה ותוחלת וחכוי וסמיכה וסבר ומסעד (חו"ה, הבטחון ז). — ואמר הפיטן: נפשות קהליך בעוויין, כך יחסו תמיד וקוויין וכו' ברך שנותינו בְּחִכּוּיָין, רחק חטאתך וגם מריין (סליח' לשב' שובה, שובה ה'). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים