פ"ע, בינ' חֹכֶה, עת' אֶחְכֶּה, — המתין, נתן להזמן לעבור, warten; attendre; to wait: כי אלהי משפט יי' אשרי כל חוֹכֵי לו (ישע' ל יח). — ואמר הפיטן: ירשו למצער אהוביך והתנכרו, חוכים לעתות אהביך אשר אחרו (אהבה לרי"ה, קונט' הפיוט' נו). טחו עיניהם ולבותם סכלים, חוֹכִים ישועה מאטים ואלילים, ונוחים תעובים שקוצים וגלולים (יוצר ב' שבוע', תחתיות). חוֹכֶה וסוכה ודוה וחוזר לכתור (סליח' ה עי"ת, תוחלת). — ובצווי: דרשו שמי המוני תמיד ולי חֲכוּ, לאור באור יי' בית יעקב לכו (רמב"ע, דרשו שמי).
— פִע', חִכָּה, חִכִּיתִי, חִכִּינוּ, — כמו קל חָכָה, בנחץ הפעולה: ופתחת הדלת ונסתה ולא תְחַכֶּה (מ"ב ט ג). ולכן יְחַכֶּה יי' לחננכם ולכן ירום לרחמכם (ישע' ל יח). ויאמרו איש אל רעהו לא כן אנחנו עשים היום הזה יום בשרה הוא ואנחנו מחשים וְחִכִּינוּ עד אור הבקר ומצאנו עוון ועתה לכו ונבאה ונגידה בית המלך (מ"ב ז ט). אם יתמהמה חַכֵּה לו כי בא יבא לא יאחר (חבק' ב ג). לכן חַכּוּ לי נאם יי' ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי (צפנ' ג ח). מהרו שכחו מעשיו לא חִכּוּ לעצתו (תהל' קו יג). אשרי הַמְחַכֶּה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה (דני' יב יב). הַמְחַכִּים למות ואיננו (איוב ג כא). וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה מי מעכב מדת הדין מעכבת וכי מאחר שמדת הדין מעכבת אנו למה מחכין לקבל שכר (סנה' צז:). אם ראית דור שמתמעט והולך חכה לו (שם צח.). וישראל משתמשין לאורו (של משיח) ואומרים אשרי שעה שבה נברא וכו' אשרי עין שחיכתה לו שמפתח שפתיו ברכה ושלום (פסיק' רבתי לז). — וְחִכָּה את פלוני בדברים וכדומה, לא דבר דבריו עד שפלוני גמר: ואליהו חִכָּה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים (איוב לב ד). — ואמר המשורר: ואיך אישן ועפעפי קשֻרים בגבותי ואישוני עקֻדים ודמעותי בתוך עיני מְחַכִּים (ר"י הלוי, אהה לי). — °וחִכָּה את פלוני, חִכָּה עד שפלוני יעשה דבר: אבל אם תחכוני ואשלח מלאכים אל הקיסר (יוסיפון סד). — ובמשמ' של תקוה ויחול: וְחִכִּיתִי ליי' המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו (ישע' ח יז). נפשנו חִכְּתָה ליי' עזרנו ומגננו הוא (תהל' לג כ). עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה לִמְחַכֵּה לו (ישע' סד ג). ישראל המחכים לישועת הקב"ה בכל יום ואומרים אין לנו חפץ טוב בעולם אלא אתה (מד"ר שה"ש, נגילה). — ובמשמ' *חשב, פלל: מי היה מחכה לאברהם ושרה שהיו זקנים שיולד להם בן מי מחכה ליעקב שעבר במקלו הירדן שיפריץ ויעשיר מי היה מחכה ליוסף שעברו עליו כל הצרות האלו שיהיה למלך וכו' (מד"ר בראש' פח). — ובהשאלה לדבר לא בע"ח במשמ' מונח, מוכן, והשתמשו הסופרים האחרונים גם עם על אחריו: מצאתי את מכתבך היקר מן ג' אלול אשר בא הלום אחרי צאתי מחכה עלי (אגר' יל"ג א מו).