*, ש"ז, מ"ר חֲכוּרוֹת — א) כמו *חוֹכֵר: האריסין והחכורות והסקריקון והגזלן אין מביאין מאותו הטעם משום שנאמר ראשית בכורי אדמתך (ביכור' א ב). באריס וחכור לא באריס לשעה וחכור לשעה וכו' באריס לעולם ובחכור לעולם מביא (ירוש' שם א סד:). חכורי בתי אבות אינן מביאין (שם). בבעלי אריסיות חכוורות היא מתניתא (שם). — ב) סכום החכירה: המקבל שדה מחבירו ולא רצה לנכש ואמר לו מה איכפת לך הואיל ואני נותן לך חכורך אין שומעין לו (ב"מ ט ד). המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה אם מכת מדינה היא מנכה לו מן חכורו אם אינה מכת מדינה אין מנכה לו מן חכורו (שם ו). החוכר שדה מחבירו נרה ולא זרעה נותן לו חכורו (תוספתא שם ו כט). לא יאמר לו לגורן תן לי חכורי של שתי שנים אלא נותן של שנה שנה בפני עצמה (שם ט ח). החוכר שדה לחבירו והיה נרה שנה אחת וזרעה שנה אחת ועמד עליו בשעת הניר ואמר לו תן לי חכורי אין שומעין לו (שם כד)