, ש"ז, בהפס' חָלֶד, בכנוי חֶלְדִּי, —  א) אריכת הזמן, משך החיים, נצחיות, Lebensdauer; durée de la víe; time of life:  ומצהרים יקום חָלֶד תעפה בבקר תהיה איוב יא יז.  זכר אני מה חָלֶד על מה שוא בראת כל בני אדם תהל' פט מח.  ממתים ידך יי' ממתים מֵחֶלֶד1 שם יז יד.  הנה טפחות נתתה ימי וְחֶלְדִּי כאין נגדך שם לט ו. — ב) בהרחבה, העולם, תֵבל:  שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חֶלֶד תהל' מט ב. —  ואמר הפיטן:  בירר על מים עמודי חלד ושנס מתניה, בתוהו ובסערה בל ימוטו ובל יעמדו מכוניה עבוד' ליוסי בן יוסי, אזכיר.  פרחי חֶלֶד תשלֵו, בטל  שלאנן ושלו ר"א קליר, תפי' טל, אלים.  חֶלֶד האריק, חוֵר הזריק, חץ המריק, חלף מעריק שבת בראש', אל נשא.  תחבולות עש רב עצה וגבורה, שוכני חֶלֶד ללמד חכמה מגבורה יוצר אחרון פסח, תחבולות.  גם מצות עשה מאתים וארבעים ושמונה כנגד אברים שבאדם דוק וָחֶלֶד העדת בנו על ענשן ושכרן החיים והמות והטוב והרע מוסף ב שבוע', אזהרת.  ושדי לי המר, ועזבני כחי ולבי חמרמר, ואפסו ימי חֶלְדִּי בענין רע ומר שבת איכה, אריה.  פדעהו בחסדך, ממקרה חֶלְדָּךְ, ואת מלאכי פחדך, צוה ושרתו אותו סמא"צ, פזמ' למילה, יחונן. —  ומצויה מלה זו בכל הספרות, אצל המשוררים והמליצים:  ישראל הנלחצים ביד צרימו הפזורים בארבע פינות חלד בתוך לבאים השג' תלמ' מנח' על דונש, ערך כמה.  מתֵי תבל ישנים הם בחלדם, ויקיצו בעת עוני סבבם, בעת שבתם בכס עושרם וטובם, ומי יתן והיה זה לבבם ר"י הלוי, מתי תבל.  תן לי  הכוס מיין מר אכן ימתק מצוף טעמו, יבר חֶלֶד מלב פתי עד כחזון ישוב טעמו רמב"ע, תרשיש ב מט.  משל האדם בחלדו כעוֵר הולך לבדו נכנס בלכתו באחד הבתים וכו' ונכשל ידע' בדרשי, פרדס א.  שירגיש ויתעורר על קצו וכי מעט מדת ימי חלדו וימי העולם האחר הם בלא מדה וכמה זמן  חלדו מלמ' התלמ', חג הסכות.  וסגולת האמת מתי ישורון ממה שראיתי מהם בימי חלדי קצת מהם אינם מאמינים כראוי תרג' או"ד לרב"נ.  ואנשים רבים יאמרו כי החלד והצבא הטבעי הוא זה ויהיה מלאכת שמירת הבריאות היא הגעת גוף האדם אל השנים האלה הנקראים החלד הטבעי קאנון א ג, בשמיר' הבריאות.  השנים ארבעה וכו' שני הגדול וכו' שני הזקנה ואחרית החלד שם א א, במזגי השנים.  מיתה טבעית הבאה באחרית החלד ר"י אברבנאל, חיי שרה.  והזקנה והשיבה הם באחרית החלד הוא, נחל' אבות ו.  ואין לומר שכבר נוכל לדעת מספרי הקדומים אשר דברו מתכונת השמים ותנועותיהם אם יש בהם חלוף מורה על חולשתם והתכתם כי מעט מהם היו שקדימת חלדם היתה כ"כ גדולה שתספיק להרגיש השנוי אשר בגרמים השמימיים מזמנם לזמננו הוא, מפע' ה' ח ב.  אם שפע טובותי יצבור החלד, יהיה אל מול פני ככלי אין חפץ, כי בראותי עמי נתון אל נפץ, גם בחיים אקוץ עודני ילד רוח חדשה, חנניה כהן י.  עין רואה כי גלמים יתחברו, איש את אחיו יעזור יתן לו כח, ממטר שמים עץ יפרח פרוח, סהר גם חֶלֶד משמש יזהרו נפתלי ויזל, שיר בראש ספ' ראש' למוד'.  בה יופע לך חֶלֶד מיפי צהרים אדם שש"ק, שושן.  מושכי שבט סופר על קצוי חֶלֶד הוא, נכון לבי.  אז חיי חֶלֶד חשבנו כאין הוא, הדעות והמות.  מה עצמת מה גברת אהבה בחלד יל"ג, אדו"מ ד.  אך יד העמל לו אדם יולד היא בך אחזה ומני תגלך, כי תצא כיום עד מרחקי חלד לנוע ללחם תשא רגליך הוא, לרב מ"ג.  הא לך קמץ עלים הפך בם כי בם שמתי, את כל חלומותי בימי חֶלְדִּי חלמתי הוא, עלה נבל.