*, פ"י, — חפר תחת האדמה וכדומה: אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע שמוני בניך כחולדה זו שחולדת1 בעיקרי בתים (פסח' קיח:). 

—  הִפע', *הֶחֱלִיד, — החליד דבר חד תחת העור, תחב, הכניס תחת העור: או שהחליד את הסכין תחת השני ופסקו (חול' ב ד). — ובאדמה: אמר ר' סימויי מחליד הקב"ה לפניהן את הארץ והן מתגלגלין כנודות וכיון שהן מגיעין לארץ ישראל נפשן חוזרת עליהן (ירוש' כלא' ט לב ג). מרחיקין את הזרעים וכו' (מן הכותל) מפני שמחלידין את הקרקע ומעלין עפר תיחוח (ב"ב יט:). — ואמר המליץ: יחד יבאו גדודים, רמה ותולעה צמודים, לאכול עצמי וגידים, כל קרבי ירמסו, יחלידו וגם ידרסו (אור' קדמ', תוכח' לר"י החסיד). 

—  נִתפ', °נִתְחַלֵּד: ובמקום שנתחלדה סכין תחת סימן וכו' (הלכ' פסוק', שחיטה).