*, חולדה, ש"נ, — כמו חֹלֶד: אין חוששין שמא גררה חולדה מבית לבית ממקום למקום (פסח' א ב). ואלו טריפות בעוף נקובת הוושט ופסוקת הגרגרת הכתה חולדה על ראשה מקום שעושה אותה טריפה (חול' ג ג). מצודת החולדה טמאה ושל העכברין טהורה (כלים יה ו). השרץ בפי החולדה ומהלכת על גבי ככרות של תרומה (טהר' ד ב). כל שיש ביבשה יש בים הרבה יש בים שאין ביבשה אין מין חולדה בים (תוספתא כלא' ה י). למה הוא מושל כל באי עולם כחולדה אלא מה החולדה הזאת גוררת ומנחת ואינה יודעת למי היא מנחת כך הן כל באי העולם וכו' (ירוש' שבת יד יד ג). תינוק בן יומו חי א"צ לשומרו מן החולדה ומן העכברים אבל עוג מלך הבשן מת צריך לשומרו מן החולדה ומן העכברים (בבלי שם קנא:). לא יחמוד איש את ארצך מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה תרנגולתך מנקרה באשפה ואין חולדה מזיקתה (פסח' ח:). מה שמשייר (מהלחם) יניחנו בצנעה שלא תבוא חולדה ותטול בפנינו (שם ט:). אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם שמוני בניך כחולדה זו הדרה בעיקרי בתים (שם קיח:). דרוסת חתול ונמייה בגדיים וטלאים דרוסת חולדה בעופות (חול' נב:). אמר זעירי אין בדיקה לחולדה מפני ששיניה דקות (שם נו.). מעשה בשפחתו של מסיק אחד ברימון שהטילה נפל לבור וכו' ובא מעשה לפני חכמים וטהרוה מפני שחולדה וברדלס מצויים שם (נדה טו:). הקופד וחולדת הסניים חיה (כלא' ח ה). חולדת הסניים וכו' מטמא כזית במשא וכעדשה במגע (שם). לא יהא מביא כלבים כופרים וחולדת הסנאין וחתולין וקופות (תוספתא שבי' ה ט). מגדלין כלבים כופרין וחתולים וקופין וחולדות1 סנאים מפני שעשוים לנקר את הבית (ב"ק פ.). הביא חולדות ונתן לפניהן מנות והיו החולדות נוטלות את המנות ומוליכין אותן לחורים (מד"ר ויקר' ו). יש דברים הרבה מרבים הבל כגון מגדלי קופות וחתולות וחולדות הסנאין ואדני שדה וכלב הים (שם קהל', כי יש). — ועי' סנֶה.
1 ואמרו שם בגמ': מאי חולדות סנאי אמר רב יהודה שרצא חרצא ואיכא דאמרי חרזא דקטיני שקי ורעיא בניני וורדיני ומאי שרצא דמתתאי שקיא.