חֲלוּדִי

°, חלודיי, ת"ז, לנק' חֲלוּדִית, חלודיית, מ"ר חֲלוּדִיִים, חֲלוּדִיּות —  מטבע החלודה: ואמנם עצם מה שידחה שלפעמים יהיה דבר כילוסיי ולפעמים יהיה מימיי ולפעמים רחיציי ולפעמים מרריי ולפעמים חלודיי ולפעמים מוגליי וכו' והסבה בחלדיי שריפת דם וכו' ואמנם ההפרש בין החלודיי ההווה משחין או מדייתיות מורסא ובין ההוה מצדדים אחרים הוא שהראשון יהיה לפניו קדחת והאחר מתחיל בלי קדחת (קאנון ג יד ד א). ויהיה (הדם) תחלה רקיק חלודיי דיותיי ואחר יתעבה באחרית הענין לחולשת הכבד (שם). ורובם הם עלולי טחול וזה ממה שיורה כשליחה חלודיית נשפכ ה מהטחול לפי האצטומכה (פרקי משה ט). ויקדמהו המסת הליחות והאברים והתרה חלודיית וצמא ומעוט תאוה (קאנון ג יד ד א). ברפואת השחינים החלודיים (שם ד ד ג ג). ורקיקת הליחה העבה גם המוגלא לפעמים תהיה לא לסבת שחיני הריאה אבל לסבת ליחיות חלודיות (שם ג י ד ח).

חיפוש במילון: