ג. חָלָה
*, — קל לא נהוג.
— פִע', *חִלָּה, עשה מתוק: בימי משה היה לנו מי שיחלה המרירות שלנו וכו' אבל בימי דניאל לא היה מי שיחלה המרירות שנאמר ולא חלינו את פני ה' אלהינו (מד"ר שמות מג). לא כך אמרת לי במרה הוי מתפלל ואמור עשה את המר מתוק ואף עכשיו חלי1 מרירתן של ישראל ורפא אותן (שם). והרי בניך מרים חלה אותן (שם דבר' ג).
— הִפע', * הֶחֱלָה, — המתיק: שעמד משה בתפלה לפני הקב"ה עד שהחלהו (ברכ' לב.).
1 במקום חלה.