* 1, ש"נ, — כעין צפוי דק שמתהוה על פני ברזל וכדומה על ידי פעולת הרטיבות עליו, Rost; rouille; rust: מחט שהעלתה חלודה אם מעכבת את התפירה (כלים יג ה). אבד מחט שופה ובא ומצאה מלאה חלודה הרי היא בחזקת שופה עד שיאמר ברי לי שהעלה חלודה (תוספתא טהר' ג ד). הסייף והסכין שהעלו חלודה (שם כלים ב"מ ג י). מכחול שניטל הזכר שלו אף על פי שהיה המקבל שלו מלא חלודה וכו' אם היה הזכר שלו מלא חלודה טהור (שם ה). אם (נתן המטבעות לשולחני) בשביל שלא יעלו חלודה (שם מע"ש א א). בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים על ידי שהות הוא מעלה חלודה (ירוש' ברכ' א ב ד). —  °חֲלוּדַת העֹפרת: לקוח חלודת העופרת  ארבע ידות משרפת הברזל יד וחצי (אסף הרופא 152). שרקב הכסות או רקב העץ או חלודת המתכת תתערב ברקב גוייתו (רמב"ם, טומא' מת ג ד). וירדיראמי הוא חלודה של נחשת והוא חם ויבש ומועיל (אוצה"ח לר"י צהלון ו כו). — וביחס לסלעים: א"ר יוסי לא שהסלעים מרתיחין אלא שהן עושין חלודה והן מלקין ארעיתו של כותל (ירוש' שבת ד ו ד). — ובהשאלה, להגוף: שהעלה גופן (של רשב"י ובנו בימי שבתם המערה) חלודות חלודות (פסיק' דר"כ, בשלח). אלו שתעלה בשרן חלודאות על קדוש שמך (מד"ר אסת', גם ושתי). — ובהשאלה, °חלודת המחשבה וכו': גם אמנם על צחצוח לשוני הלמודה, מרוב ימים עלתה חלודה, אולי אוכל לענות ואצחצחנה, וחכם באחור ישבחנה (מכת' ר' אנטולי לרמב"ם). הכעס יעלה חלודה על השכל (מוסרי הפלסופ' ב יג). כתב כמכתב האלהים אות באות הם הם צדק ואמת נפגשו, מטעמי תורה חלודה העביר אז יצאו דעות אשר לוטשו (שירה בשבח מו"נ, ד"ח עט). לך ארצה ישתחוו אפים, וישאו לך אדון לב אל כפים, העבר מהם כל עון וחלודה (ר"א אזקרי, חרדים ז). —  °ובדם, בהחלטים שבגוף בע"ח: ומצא הכבד ניזל מדמיות והחלודה שלו על העשב (פרקי משה כד). אשה אחת אחר איזה חדשים מהריונה ראתה דם תחלה ואחר זה חלודה רקיקה מוסרחת (שם).   והמותר הדק רקיק המתקבץ בשחין יקרא החלודה (קבוצי גלינוס ב). ובכלל הנה החלודה הכבדיית יותר נוטה ללובן ואודם וכו' כאלו הוא חלודת נגע (קאנון ג יד ד א).