*, ש"ז, – שה"פ מן חִלֵּל, חִלּוּל דבר קדוש בדבר חֹל, במעות וכדומה: שביעית מהו שתצא דרך חילול (ירוש' שבי' ח לח:). אין שביעית יוצא דרך חילול אלא דרך מכירה (שם). דבר הטעון שירה טעון חלול ושאינו טעון שירה אין טעון חלול (ברכ' לה.). – ובכלל עשיית מה שהוא קדוש לחֹל : יש חילול שבועה (ירוש' שבוע' ו לז:). – וחִלּוּל שבת : בעון שבועת שוא ושבועת שקר וכו' וחילול שבת חיה רעה רבה ובהמה כלה (שבת לג.). את אביה היא מחללת את שחילולה מחמת עצמה ולא שחילולה מחמת אביה (ירוש' תרומ' ז מד ד). – וחִלּוּל הַשֵׁם, מעשה שעל ידו מתחלל שם ישראל : כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי אחד שוגג ואחד מזיד בחלול  השם (אבות ד ד). חיה רעה באה לעולם על שבועת שוא ועל חלול השם (שם ה ט). גדול הוא קידוש השם מחילול השם (ירוש' קדוש' ד סה ג). גזר רבן בן גמליאל על גזילות נכרי שיהא אסור מפני חילול השם (שם ב"ק ד ד:) כל שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב (ברכ' יט:). מי שיש חלול השם בידו אין לו כח בתשובה לתלות ולא ביום הכיפורים לכפר (יומ' פו.). מפרסמים את החניפין מפני חילול השם (שם:). אב בית דין שסרח אין מנדין אותו אלא אומר לו הכבד ושב בביתך חזר וסרח מנדין אותו מפני חילול השם (מו"ק יז.). אין מקיפין בחילול השם אחד שוגג ואחד מזיד (קדוש' מ.). במקום שיש חילול השם אפילו אבידתו (של העכו"ם) אסור (ב"ק קיג:)