א. חֹמֶט

1, ש"ז, — מין שממית יותר גדולה מהשממית הרגילה, פחוסת הגוף משני הצדדים וחדת הגב, ארוכת ודקת הזנב, ומחלפת גוַן עורה לפי רצונה, לפי מעמד רוחה, Chamäleon; caméléon: וזה לכם הטמא בשרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו והאנקה והכח והלטאה במקור נדפס 'והטלאה' וְהַחֹמֶט2 והתנשמת (ויקר' יא כט-ל)חומט תחלתו בכעדשה (חגי' יא.). — ואמר המליץ: ויהי לימים ויצא כדרכו, לאסף עפר לצרכו, וימצא חומט במחלות העפר, בריא וסומא, יושב על פתח חורו בין הגומא (ר"ז בן סעד', ס' המוסר, מחב' מא). — והשתמשו בו הסופרים במשמ' בע"ח שיש לו כעין מגן קשה כעין בית לו, כמו הצב: כי כלי מלחמתם הם (הבע"ח) נוצרים עמהם בטבע כקרנים לשור והמלתעות לחזיר והקוצים לקפוד והמגן לחומט ודומיהן (העקרים ג א). — וגם במשמ' חיות המים שבתוך הצדף: רמשים לרוב אשר ירעו וישחיתו וכו' חומט הפנינים אלמוגים (שבי"ע ב, ברבריא). — ומ"ר: הרבה מיני חומטים הנאכלים (שם). — ובמשמ' חלזון: חומט הארגמן המה בע"ח אשר ממיץ גופם צבעו הקדמונים צבע ארגמן (ראש' למוד' א ו).  ובארצות המערב דבורים לרוב הרבה דגים ושאר חיות הים אלמוגים קליפות חומטי הארגמן (שבי"ע ג, ברבריא).



1 רק בעברית.  ולא נתברר מקורו, ועי' הערה לקמן.

2 אונק' תרגם וחמטא.  השבעים σαύρα, שהוא השממית בכלל.  אך רסע"ג תרגם אלחרבא حربا, וכך גם ריב"ג אומר בודאות והחלטה: הוא בלשון ערבי חרבא. ע"כ.  והוא הבע"ח הרשום בפנים, ונראה כי כך היתה בקבלה אצלם.  בסור' חולמטא, ונחלקו גם בו חכמיהם, בר עלי תרגם אלוזע' ושאמ אברץ בערבית, שר"ל שמימית גדולה, ואחרים תרגמוה cameleon .

חיפוש במילון:
ערכים קשורים