חַמְטָה
*1, ש"נ, — מין מחבת שמטגנים בה חֲמִיטוֹת, Pfanne ; poêle; pan: השמן משירד לעוקה אע"פ שירד נוטל מן העקל ומבית הממל ומבין הפסים ונותן לחמטה 2 ולתמחוי אבל לא יתן לקדרה וללפס כשהן רותחין (מעשר א ז). — ועי' *חֲמִיטָה.
1 עי' הערה לקמן.
2 כך הגרסה ברוב הספרים. אך בערוך וכן בפרוש ר"י בן מלכי צדק וכן בר"ש הגרסה: בחמיטה, והביא הערוך שני פרושים: פי' קערה ויש מפרשים לחם דק. ע"כ. וכן פרשו ר"ש ור"י בן מלכי צדק, וכן החדשים: לוי, יסטרוב וקרויס. אבל הרמב"ם פרש שהכונה כאן לא לעצם העוגה אלא להכלי שנותנים החמיטה, אמר וז"ל: וחמטה ותמחוי שמות למיניהם מן הכלים שנותנים בהם המאכל כשהוא חם. ע"כ. ומעידים על פרוש זה כל השמות שמלפני השם חמטה ומאחריו: תמחוי קדרה ולפס. וכן ברור מן הירוש': בחמיטה ובתמחוי אבל בצלוחית לא.