*, ש"ז, מ"ר חַמְסָנִים, — מי שדרכו לַחְמֹס: אל תשת חמס עד להוציא את החמסנין ואת הגזלנין שהם פסולין לעדות (מכי' משפ', מס' דכספ' כ). הגזלנין והרועים והחמסנין וכל החשודים על הממון עדותן פסולה (תוספתא סנה' ה ה).  למה נברא (האדם) יחידי מפני החמסנין והגזלנין ומה עכשיו שנברא יחידי גוזלין חומסין אילו נברא שנים על אחת כמה וכמה (שם ח ד).  מפני מה אמרו הניזקין שמין להן בעידית מפני הגזלנין והחמסנין כדי שיהא כל אחד ואחד אומר למה אני גוזל למה אני חומס למחר בי"ד שמין שדה יפה שלי (שם כתוב' יב ב).  א"ל רב אדא וכו' לרב אשי מה בין גזלן לחמסן אמר לו  חמסן (נותן דמים) גזלן (אינו נותן דמים) (ב"ק סב.).  שהרי הוא חמסן מפני שכופה את המוכר למכור שלא ברצונו (רמב"ם מכיר' י ה).  וקרוב וחמסן וגזלן בין לעדות בין לדין פסולין (והזהיר ויקר' לב).