א. חָסַל

א. פ"י, עת' יַחְסֹל, יַחִסְלֶנּוּ, — חָסַל הארבה את הצמח, אכל אותו ברעבתנות כלו מבלי הניח כלום ממנו, abfressen; dévorer; eat off: זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יַחְסְלֶנּוּ הארבה (דבר' כח לה). למה נקרא שמו חסיל שהוא חוסל את הכל (ירוש' תענ' ג סו ד). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים