א. פ"י, עת' תַּחְסֹם, — א) חָסַם את השור וכדומה, שם על פיו דבר שלא יוכל לאכול מהתבואה שלפניו, d. Maul zubinden; museler; to muzzle: לא תַחְסֹם שור בדישו דבר' כה ד. — ומצוי בתלמוד: החוסם את הפרה ודש בה ב"מ צא..  מה נפשך אם חסמת פטור אף פועל אם חסמת פטור שם פח:.  החוסם את הפרה והמזויג את הכלאים תוספתא כלא' ה יא.  בדישו אין את חוסמו אבל חוסמו את במחובר לקרקע ירוש' מעש"ר ב נ..  חורש בשור ובחמור וחוסם פי פרה ודש בה חול' קטו:.  מהו שיאמר אדם לנכרי חסום פרתי ודוש בה ב"מ צ..  דרך המלך נלך שאנו חוסמין את בהמתנו מד"ר במד' יט. — ופָעוּל *חָסוּם: לא תדוש בשור חסום ירוש' תרומ' ט מו ד. — ומנע מלאכול בגערה וכדומה: חסמה (את הפרה) בקול והנהיגה בקול סנה' סה:. — וחָסם את פלוני, במשמ' מנע אותו מעשות כרצונו: ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה יבמ' ד.. — ובהשאלה, °חָסם את פיו, את לשונו, מנעהו שלא ידבר: וכן אמר כי שם, כרסו עם כרסם, כבר פיהו חסם, ושמו כשורים תשו' תלמידי מנחם על דונש. ואלהים אשאל להצילני מטענות הטוענים עלינו בסכלותם ולחסום פי מקנאינו באולתם כי אינני בוטח שלא תביאם קנאתם לדבר עלי תמה"נ לרשב"ג יח .  וכן בעניני תפלתך והרהורי לבך לחסום לשונך ולאסור חושיך ולמשול בתאוותיך חו"ה, אהב' ה' ז .  והיא נפלאת בעיני שהחרשתם ולא חסמתם אותו מרדכי כתוב' רז. — ואמר הפיטן: ליל שמורים חָסַם בטוב לאלום, לבן הארמי בחלום מער' ליל ב' פסח', ליל שמרים. — ואת התאוות וכדומה: אנשים חסמו תאות נפשותם מהשיג קצת התענוגים כדי שיצא להם שם בפרישות חו"ה, הפרישות ג.  אנשים שהלכו בדרך הגדר הבינוני שבפרישות ומאסו מותרי העולם לגמרי וסבלו לחסום תאוותם מהם שם.  שנאמר בו (ביו"ט) לכם שהכונה בו בהנאות הגופיות כדי לחסום תאוות היתרונות מלמד התלמידים, קדוש'. — ואת הטענות: הראב"ע והרלב"ג כשהוכרחו לקבל פשוטי התורה ומצד אחר לחסום טענות הפלוסופים חשבו להעמיד על זה חזון ונכשלו ר"י אברבנאל, וירא. — ובכלל חָסַם אותו, מנעהו ממעשה מן המעשים: ודרך הנהגת שימושו (של חוש הטעם) שיחסום אותו מן האסור ויתירהו למותר תמה"נ לרשב"ג. — וחסם אותו, במשמ' לא נתן לו לדבר: ראובן קפץ בכעסו ואמר שיהיה נזיר כשמשון בכל תנאיו אם ישב בבית אחד עם חמותו ובתוך כך בא תלמיד חכם אחד והיה חוסמו ואומר לא תחטא ולא תנדור שו"ת ר"מ מטראני כג. — ופָעוּל °חָסוּם בהשאלה, במשמ' קצר הדעת: שהיה (ר"א בן חסמא) חסום בתחילתו (שהיה עם הארץ) ר"י אברבנאל, נחל' אבות ג. — ב) חָסם את העֹברים, עצר בפניהם שלא יוכלו לעבר, absperren; barrer; to stop: וְחֹסֶמֶת1 היא את העברים יחזק' לט יא. — *וחָסַם מִקְוָה וכדומה, בנה וכונן במחצות ואבנים מקוה שיקוו בה המים, ואמר בן סירא: יחזקיהו חזק עירו בהטות אל תוכה מים ויחצב בנחשת צורים ויחסום2 הרים מקוה ב"ס גני' מח יז.   

— נִפע', * נֶחְסַם, — שחסמוהו: מה חוסם אוכל במחובר אף נחסם אוכל במחובר ומה נחסם אוכל בתלוש אף חוסם אוכל בתלוש ב"מ פט..

— הִפע', °הֶחְסִים, — כמו קל: כי יש עמי עוד תשובות מלים שנונים מחיצים פתוחים מחרבות מחסימי פה מאלימי לשון מנחם ב"ס, אגר' לחסדאי.  ודברתי אשים, כמו טל ורסיסים, ואת פיך אחסים, במלים נעתרים תשו' תלמידי מנחם על דונש.