* , ש"נ, מ"ר חֲצוּבוֹת, —  כמו *א. חָצָב: ר' יוסי בן חנינא אמר חצובות מפסיקין לפיאה (ירוש' פאה ב טז ד). הכניס עמו (נח בתֵבה) זמורות לפילים חצובות לצבאים זכוכית לנעמיות (מד"ר שמות לא). שבעולם הזה מתחמים באבנים ובחצובות אבל לעתיד לבא מתחמין באבנים טובות ומרגליות (פסיק דר"כ, עניה סוערה).