חָצַב

א. פ"י, חֹצֵב, יַחְצֹב, – א) חָצַב בוֹר וכדומה בתוך הסלע, הכה בגרזן חד בתוך הסלע וחתך ושבר אותו ועשה נקרה פחות או יותר עמקה לבור לקבר וכדומה,  aushanen ; tailler ; hew out : ויעזקהו (את הכרם) ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חָצַב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים ישע' ה ב. היתפאר הגרזן על הַחֹצֵב בו שם י יה. מה לך פה ומי לך פה כי חָצַבְתָּ לך פה קבר חֹצְבִי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו שם כב יו. ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חֲצוּבִים אשר לא חָצַבְתָּ דבר' ו יא. לַחְצֹב להם בארות ירמ' ב יג . ויבן מגדלים במדבר וַיַּחְצֹב ברות רבים דהי"ב כו י. – וביחס הפָעוּל להאבן או המתכת שמוציאים על ידי החציבה בהסלע: ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תַּחְצֹב נחשת דבר' ח ט. לַחְצוב אבני גזית דהי"א כב ב. חכמות בנתה ביתה חָצְבָה עמודיה שבעה משלי ט א. – חֹצֵב, חֹצְבִים, העושים במלאכה זו: ויהי לשלמה שבעים אלף נשא סבל ושמנים אלף חֹצֵב בהר מ"א ה כט. ויעמד חֹצְבִים לחצוב אבני גזית דהי"א כב ב. ולגדרים וּלְחֹצְבֵי האבן מ"ב יב יג. – ובהרחבה, חָצַב בפלוני, הכהו, הרגו: על כן חָצַבְתִּי1 בנביאים הרגתים באמרי פי הוש' ו ה. — ומצויה בספרות התלמודית: אמרו עליו על פינחס איש חבתה שעלה גורלו להיות כ"ג והלכו אחריו גזברין ומרכולין ומצאוהו חוצב ומלאו עליו את המחצב דינרי זהב ספרא אמור כא ב. אבן שחצבה מתחילה לבימוס הרי זו אסורה ע"ז ג ז. כל החוצב צלם לע"ז וכו' מתרין בו על כל סיתות וסיתות ירוש' ע"ז ד מג ד. הכל מודין שלא יקוץ לו ארזים (וכן) לא יחצוב לו אבנים היו חצובות תפלוגתא דר' יהודה ורבנן שם מו"ק א פ ד. מעשה נסים היו הלוחות ונגללין היו וכו' וחצובין מגלגל חמה היו מד"ר שה"ש, ידיו. – ושֵׁם, חוֹצֵב : מסר החוצב לגמל הגמל חייב ירוש' ב"מ י יב ג. נוטל מעות משולחני ונותן לחוצבין ולסתתין שם שקל' ד מח.. – ובהשאלה, *חצוּב מאש : התורה שנתן לו הקב"ה למשה נתנה אש לבנה חרותה באש שחורה היא אש מובללת באש חצובה מאש ונתונה מאש ירוש' שקל' ו מט ד. – °ומאויר : יצר מתוהו ממש ועשה אינו ישנו וחצב עמודים גדולים מאויר שאינו נתפש יצירה ב ב. – *ודברים חצובים, מחלטים : מי הוא שיהיה רשאי להרהר אחר מדותיו וגזרותיו של מלך מלכי המלכים הקב"ה דברים אשר הם חצובים מלפניו מד"ר שמות ו. ־ ומליצה, חָצַב להבות, הוליד להבה בכח ההכאה העזה והחם הגדול, למשל הרעם : קול יי' על המים אל הכבוד הרעים יי' על מים רבים קול יי' בכח קול יי' בהדר קול יי' שבר ארזים וכו' קול יי' חֹצֵב2 להבות אש תהל' כט ג-ז. – ואמר הפיטן: החוצב להבות וברקים, ותבל מאירים ומבהקים יוצ' יוה"כ, אפסי ארץ. – חֲצוּבֵי אש, °חֲצוּבֵי להבים, כנוי למלאכים : והרי אור כעין מאור פני נשר לארבעתם, חֲצוּבֵי אש יצוקי אש וסוסי אש מרכבותם, שמך יברכון בעת ילכון לא יסבו בלכתם יוצר שבת א אחה"פ, אראלים. הנערץ בחצובי להבים, הנקדש בטכס טהורים שם, הנקדש. השוכן בשקט חצובי שלהביות, התומך מיחליו ועיניהם לו תלויות שם, האדיר. קמתי יחדתיו כחצובי שלהבו, פתחתי כבודו חמק מלבוא יוצ' ב פסח, גן נעול. – ואמר המשורר על הנשמה: ואצלת עליה רוח חכמה, וקראת אותה נשמה, עשיתה מלהבות אש השכל חֲצוּבָה, ונשמתו כאש בוערה בה רשב"ג, כ"מ. – ובכלל במשמ' יצירה ועשיה: מים מרוח חקק וחצב בהן תוהו ובהו רפש וטיט חקקן כמין ערוגה הציבן כמין חומה סבבם כמין מעזיבה יצירה א י. אש ממים חקק וחצב בה כסא הכבוד ואופנים ושרפים שם יא. – ואמר המשורר: ושואב ממקור האור מבלי דלי, ופועל הכל בלי כלי, וְחָצַב וחקק וטהר וזקק, וקרא אל העין ונבקע, ואל היש ונתקע רשב"ג, כ"מ. דהרות משמרתו מחנות עליות, גם בכס רום שבתו יחצוב בגויות, מעשה מרכבתו שם בארבע חיות ר"י הלוי, ישעך. – °וְחָצַב מפיו, הוציא דברים מפיו : ובו יושב עוטה אורה, חוצב מפיו תלמוד תורה יוצ' א ר"ה, מלך במשפט. – ב) * בענין יצירת קולות המבטא: חקק וחצב בה עשרים ושתים אותיות יסוד יצירה א י. עשרים ושתים אותיות חקקן חצבן שקלן והמירן צרפן וצר בהם נפש כל היצור ונפש כל העתיד לצור שם ב ב. שבע כפולות בגד כפרת חקקן חצבן צרפן וצר בהם כוכבים בעולם שם ד ג. – ופָעוּל: עשרים ושתים אותיות יסוד חקוקות בקול חצובות ברוח קבועות בפה בחמשה מקומות אחה"ע בומ"ף גיכ"ק דטלנ"ת זמשר"ץ שם ב ג. והקול והרוח והדבור שהאותיות חקוקות וחצובות וקבועות בו נקרא רוח הקדש רמב"ן פי' יציר' ב ג. – ג) °בחכמת הלשון, שם חצוב, מלה חצובה משרש פלוני, כמו נגזר: חנם אשר היא מתנה בלא מחיר חצוב מן הילדים אשר חנן אלהים וכגון מלת רקם אשר הוא חצוב מן רק והמם נוספת בו וכן תהיה אומר תהום חצוב מן תוהו הגיון הנפש לבר חייא א. ופעולת אכף בכאן חצובה מן ואכפי עליך לא יכבד שם ג. והשטח או הפרוש שהוא חצוב מן ויפרשו הוא, ס' התשבורת א. וכן המשובע המשומן כל אחד מהם [שמו] חצוב מן מנין צלעותיו שם.

– נִפע', נֶחְצַב, יֵחָצֵב, יֵחָצְבוּן, – שחצבו אותו, א) נחצבו דברים באבן, נחקקו בכלי חד האותיות בתוך האבן, eingehaut w. ; être engravé ; be graven : מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו בעט ברזל ועפרת לעד בצור יֵחָצְבוּן איוב יט כג-כד. ואין דבר שלא יצא מפי הגבורה ונחצב על הלוחות שנאמר קול יי' חוצב להבות אש מכי' יתרו ט. – ואבנים מסלעים: צריך שתהא חציבתן (של האבנים) בקודש ובקודש יחצבו ירוש' יומ' ג מ ג. – ועמוד מהסלע וכדומה : אדם רואה עמוד נאה אומר ברוך המחצב שנחצב ממנו מד"ר שמות טו. – °ובהשאלה: מטי הרג הסליל והטלילם בטל, משם צדק נחול לילדותיו טל, נֶחְצַב כצור אטם זרם מלהטל ר"א קליר, תפל' טל, אאגרה. ומשהם מפארים עוד לא שונים, כי בנהר דינור שחים ונתנים, ועוד מנו נחצבים ומחדשים כראשונים, שבח והלל ורון לאל משננים יוצר שבת שקל', אז ראית. – °ובהשאלה ביחס לקולות המבטא: וביציאת הקול מן הגרון הגיהור יוצא מפה ויחצב דמות אותיות כפוף ופשוט פי' יציר' לר"י ברצלוני 208. – ב) °בדקדוק, מלה נחצבה משרש מהשרשים, נגזרה ממנו, נסתעפה ממנו: שהם יוצאים מעקר ויתיצב וכמוהו אם לא ישׁים עליהם גויהם שהוא נחצב מן והבמות תשמנה ר"מ ג'יקטיליה, אות' הנוח לר"י חיוג.

– פֻע', חֻצַּב, – שחצבוהו מסלע וכדומה, ובהשאלה נולד: הביטו אל צור חֻצַּבְתֶּם ואל מקבת בור נקרתם הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם ישע' נא א-ב. – ואמר הפיטן : טרם כל מפעל חצב, יזם במחשבת צור חֻצַּב, כאחור וקדם בתוך נחצב יוצר א ר"ה, את חיל. ויפשט רקמה ותולע, וילבש רמה ותולע, ולעפר ישכב, וישוב אל יסודו אשר ממנו חֻצַּב רשב"ג, כ"מ.

– הִפע', הֶחֱצִיב, מַחֲצִיב, מַחֲצֶבֶת, – הִכָּה, הרג : עורי  עורי לבשי עז זרוע יי' עורי כימי קדם דורות עולמים הלוא את היא הַמַּחֲצֶבֶת3 רהב מחוללת תנין ישע' נא ט. – ואמר הפיטן: עורי המחצבת רהב לגָזים, באתי והושת לי דרך בעזים, אני ישינה זך הנוני בחרוזים יוצר ב פסח, גן נעול.

– פִע', °חִצֵּב, – ביחס להאותיות : שהוא חיצב (את האותיות) להפריד זו מזו פי' יציר', מיוח' לראב"ד ב ב.



1 יש מגיהים מחצתי.

2 כבר פקפק ברט (SWU, 22) אם פעל זה הוא מהשרש חצב באבנים, כי אמנם אין זו הסתעפות טבעית ומליצה טבעית.

3 יש מגיהים הַמֹּחֶצֶת.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים