*, פ"י, עת', יַחְשֹׁד, חֲשַׁדְתַּנִי, חֹשְדֵנִי, חָשׁוּד, חֲשׁוּדָה, חֲשׁוּדִים, חֲשׁוּדוֹת, — פלוני חָשׁוּד על דבר, בדבר, יש סבה לחשב שהוא עשה את הדבר, verdächtigen; soupçonner; to suspect:  החשוד על הבכורות אין לוקחין ממנו בשר צבאים ולא עורות שאינן עבודין (בכור' ד ז).  החשוד להיות מוכר תרומה לשם חולין אין לוקחין ממנו אפילו מים או מלח (שם ט).  החשוד על השביעית אינו חשוד על המעשרות החשוד על המעשרות אינו חשוד על השביעית החשוד על זה ועל זה חשוד על הטהרות ויש שהוא חשוד על הטהרות ואינו חשוד לא על זה ולא על זה זה הכלל כל החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו (שם י).  הנותן לפונדקי' מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שחשודה לחלוף (דמאי ג ה).  משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה ורחיים ותנור (שביע' ה ט).  שהנשים גרגרניות הן שהיא חשודה לגלות את הקדרה של חברתה לידע מה היא מבשלת (טהר' ז ט).  אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי אלילים מפני שחשודין על הרביעה ולא תתייחד אשה עמהן מפני שחשודין על העריות ולא יתייחד אדם עמהן מפני שחשודין על שפיכות דמים (ע"ז ב א).  והיו (המצריים) סבורין שכל מי שיש לו ד' או ה' בנים אין מת אלא הבכור שבהם והם לא היו יודעין שנשותיהן חשודות בעריות וכולן בכורים מרווקים אחרים (מכי' בא יג).  עם הארץ שקבל עליו דברי חבירות וכו' אינו חשוד אלא על אותו דבר בלבד (תוספתא דמאי ב ג).  מוכרין ומוציאין זבלים ערב שביעית מישראל החשוד על השביעית (שם שבי' א ד).  ישראל החשוד להכניס פירותיו לתוך ביתו פירותיו מתוקנין (שם תרומ' ד יב).  נכרית מיילדת את בת ישראל בזמן שאחרים עומדין על גבה בינו לבינה אסור מפני שחשודין (הגויים) על הנפשות (שם ע"ז ג ג).  לא אמרו (שלוקחים שמן ערב שביעית) אלא בשאינו יודע אם חשוד אם אינו חשוד הא דבר בריא שהוא חשוד אסור (ירוש' שבי' ח לח.).  אמר ר' אבין אינו חשוד לקלקלה בידי שמים בבית דין  הוא חשוד לקלקלה (שם גיט' א מג.).  חשודה היא (אשה) לקלקל עצמה כדי לקלקל צרתה (שם יבמ' יה יה:).  חבירין אינן חשודין לא לאכול (דמאי) ולא להאכיל (שם דמאי ב כב ד).  הרועין והחמסנין והגזלנין וכל החשודין בממון עדותן בטילה (שם שבוע' ז לז ד).  עכשיו שאין להם (להכותים) לא מצוה ולא שירי מצוה חשודין הן ומקולקלין הן (שם פסח' א כז:).  לא יצא כשהוא מבושם לשוק וכו' במקום שחשודים על משכב זכור (ברכ' מג:).  כל העבדים חשודים על הגזל אבל זה (יוסף) וילקט יוסף את כל הכסף כל העבדים חשודים על הערוה אבל זה ולא שמע אליה (מד"ר בראש' פו).  מכאן לחושד את חבירו בדבר שאין בו שצריך לפייסו (ברכ' לא:).  יהא חלקי עם מי שחושדין אותו בדבר ואין בו (מו"ק יח:).  כל החושד בכשרים לוקה בגופו (יומ' יט:).  אמרה ליה (חנה לעלי הכהן) לא אדון אתה בדבר זה ולא רוח לשקרשורה עליך שאתה חושדני בדבר זה (ברכ' לא:).  אמר לו (בעה"ב לפועלו) בשעה שאמרת תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות במה חשדתני אמרתי שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך (שבת קכז:).  מעשה בחסיד אחד שפדה ריבה אחת בת ישראל ולמלון השכיבה תחת מרגלותיו וכו' אמר להן (לתלמידיו) בשעה שהשכבתיה תחת מרגלותי במה חשדותני אמרנו שמא יש בנו תלמיד שאינו בדוק לרבי (שם).  אמרו לו (המלאכים לאברהם) וכי בערביים חשדתנו שהם משתחוים לאבק רגליהם (ב"מ פו:).  הוא (הכה"ג) פורש ובוכה שחשדוהו צדוקי (יומ' יט:).  הרחק מן הכיעור ומן הדומה לכיעור שלא יחשדוך אחרים בעבירה (מדר' תנא', דבר' כב ה).  למדתך תורה דרך ארץ שהנשבע בפני חברו לא יתירנו אלא בפניו שלא יחשדנו שהוא נשבע לשקר (מד"ר שמות ה).  ובעלי רואה אותי (מסתתרת עמך) וחושדני ומוליכני אל כהן ומשקה אותי מי המרים (פסיק' רב' מג).  ואם היה שומע (אהרן) על אדם בעולם שרוצה לילך לדבר עבירה בלילה היה יוצא בדרך וכשהיה מוצאו אומר לו בני מפני מה אתה מהלך בדרך שמא יחשדוך בני אדם בדברים רעים (תנחומא חקת, הוספה ב).

—  נִפע', *נֶחְשַׁד, —  שחשדוהו בדבר:  ספיחי חרדל מוּתרין שלא נחשדו עליהם עוברי עבירה (שביע' ט א).  שונא (הוא) כל שלא דבר עמו שלשה ימים באיבה אמרו לו לא נחשדו ישראל על כך (סנה' ג ה).  שלא נחשדו (בנות ישראל) על כתמיהן (נדה ז ג).  שלא נחשדו (ישראל במצרים) על העריות ולא על לשון הרע ולא שנו את שמם ולא שנו את לשונם (מכי' בא ה).  שהיו בני אדם כשרים וצדיקים ולא נחשדו על הגזל (ספרי מטות קנז).  עם הארץ שקבל עליו דברי חבירות ונחשד על דבר אחד נחשד על כולן (תוספתא דמאי ב ג).  המוכר פירות לחברו ואמר לו פירות שמכרתי לך טבלים הם וכו' שורת הדין אינו נאמן ר' יהודה אומר לא נחשדו ישראל על כך אלה הכל לפי מה שהוא איש (שם תרומ' ב א).

—  פִע', *חִשֵּׁד, —  כמו קל:  ובמה ניגף (אביה) רבי יוחנן אמר על שחישד את ירבעם ברבים (ירוש' יבמ' יו יה ג).

—  הִתפ', *הִתְחַשֵּׁד, —  כמו חשׁוּד:  העולה לתיאטרון וצווח אם לצורך הרבים מותר ואם מתחשד הוא אסור (ירוש' ע"ז א מ.).