חַשְׁבַּן

°, ש"ז, —  בעל חשבונות, יודע לחשב חשבונות:  והיו המלכים הראשונים אשר היו משימים דעתן להעמיד הדבר הזה (ארך ורחב כדור הארץ) על בוריו ממנים אנשים חכמים וחשבנים בכל מדינה ומדינה (ר"א בר"ח הנשיא, העבור א ה).  ואלו החושבים על הדרך הזה הם החשבנים מהם (מהישמעאלים) והם אנשי מערב ומזרח (שם ט).  שראו קצת החשבנים שבחלוף הזה בא להטעות ולהשתבש בו הלומדים ולהתחלף עליהם (שם ז).  ואולם דקדוקו הנפלא יותר משאר החשבונות היוצאים מתחת יד שאר החשבנים הוא מטעמים רבים הא' שכבר פשט המנהג אצל שאר החשבנים לגרוע ערך החלוף מזמן המולד או הניגוד האמתי (עמנו' בן יעקב, שש כנפים, תכונה, כ"י פריז).

חיפוש במילון: