חָשֵׁד

*, ת"ז, מ"ר חָשֵׁדִים, —  מי שמדתו לחשד:  הפיגול והנותר מטמאין את הידים רב הונא ורב חסדא חד אמר מפני חשדי כהונה וחד אמר מפני עצלי כהונה (פסח' פה.).

חיפוש במילון: