ב. חָשׁוּךְ
*, ש"ז, — של חֹשֶׁךְ: אמרה (השכנה) לבעלה כל בני אדם הולכים והקב"ה נותן להם ומזמן להם טובה ואתה יושב בבית חשוך1 באופל (תנחומא קדוש' ח).
1 ואולי גם זה מערך חָשׂךְ.
התרצו להשתתף בתחרות הכתיבה (נושאת הפרסים) של פרויקט בן־יהודה? כל הפרטים וטופס ההרשמה כאן.
מאת:
אליעזר בן־יהודה
נחלת הכלל
[?]