פ"י, — קל לא נהוג.

— הִפע', הֵטִיל, הֵטַלְתִּי, וַיָּטֶל, הֲטִילוּנִי, — זָרַק, השליך, werfen; jeter; to throw: והחנית ביד שאול וַיָּטֶל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר (ש"א יח י-יא).  וְהֵטַלְתִּי אתכם מעל הארץ הזאת על הארץ אשר לא ידעתם אתם ואבתיכם (ירמ' יו יג).  וְהֵטַלְתִּי אתך ואת אמך אשר ילדתך על הארץ אחרת (שם כב כו).  ונטשתיך בארץ על פני השדה אֲטִילֶךָ והשכנתי עליך כל עוף השמים (יחזק' לב ד).  וַיָּטִלוּ את הכלים אשר באניה אל הים (יונ' א ה).  ויאמר אליהם (יונה אל המלחים) שאוני וַהֲטִילֻנִי אל הים וכו' וישאו את יונה וַיְטִלֻהוּ אל הים (שם יב-יה).  — ובהשאלה, הֵטִיל רוח, עשה שיתחיל רוח: ויי' הֵטִיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים (יונ' א ד).

— הָפע', הוּטַל, יוּטַל, הוּטָלוּ, —  שהטילו אותו: מדוע הוּטְלוּ הוא וזרעו והשלכו על הארץ אשר לא ידעו (ירמ' כב כח).  בחיק יוּטַל את הגורל ומיי' כל משפטו (משלי יו לג).  כי יפל לא יוּטָל כי יי' סומך ידו (תהל' לז כד).