*, ש"ז, —  חקוי קול המים כשנופלים טפה טפה:  מי טיף טיף אין בו משום גילוי (ע"ז ל:).  קמח שנפל לתוכו הדלף אפילו כל היום כולו אינו בא לידי חמץ אמר רב פפא והוא שעושה טיף טיף 1 (הלכ' פסוק', פסח). שתן מעט ויצא טיף טיף רע (ספר השתנים, כ"י ברלין). — °ובמשמ' טִפָּה:  תרים תם יה נעלם, תרים תם תוריד לו טיף טל (רני ושמחי, יוטל עם אל). — ובהשאלה לשביב אור הברק:  יראך טיף ברקים המבריקים לדעתך, יאמרו הננו בהשתלחם עשות משמעתך (יוצר יוה"כ, יראך). — ועי' *טִף.