°, ש"ז, —  שה"פ מן הִטִּיף, במשמ' דבור:  זעם מרבה ועצב ממהרת, חמת גבר ושנאה מעוררת, טיף נפת בשפתיה מדברת, יום אחריתה כלענה ממררת (יוצ' ב שבוע', אשת כסילות).