*, ש"נ, —  כמו טִין, טִינָא:  מוליכין טינה אצל טינה וסריות אצל סריות (ירוש' קדוש' ג סה.).  הנמלה הזו שלשה בתים יש לה ואינה כונסת בעליון מפני הדלף ולא בתחתון מפני הטינה אלא באמצעי (מד"ר דבר' ה).  ואחר פטירתו העלה טינתם שרטון עד שהומלך די אלפונש (ספר יוחס' ד). — ובמשמ' תרעומות וטענות:  בדין היה שיהו קורין עשרת הדברות בכל יום ומפני מה אין קוראין אותן מפני טינת המינים שלא יהו אומרין אלו לבדן נתנו למשה בסיני (שרידי הירושלמי ברכ' א).