*1, — קל לא נמצא.

— פִע', *טִפֵּס, פ"ע,  —  עלה על הר וכדומה או ירד ממנו מעט מעט מתאחז בו גם בידיו klettern; grimper; to climb : אחד האילן ואחד הבהמה ואפילו בור ושיח ומערה וגדר מטפס ועולה מטפס ויורד אפילו מאה אמה (תוספתא ערוב' ג יד).  מבואות היורדין לים או לנהר אעפ"י שגדורין מכאן ומכאן ורבים מטפסין ועולין בהן (שם טהר' ז י).  לא הותרו פסי ביראות אלא לבהמה בלבד אבל אדם מטפס ועולה מטפס ויורד (ערוב' כא.).  לול של תרנגולין יש לו ארבע אמות וכו' (התרנגול) מטפס2 ועולה מטפס ויורד (ב"ב יא:).  —  ובהשאלה: והנפש העלובה מטפסת ועולה על הגוף תוך קברו (שבט מוסר לר"א כא).