ב. טִפְסָר
°, ש"ז, — כמו חידה: אשא משל ואחוד טפסר1 אותות ומופתות, אשר לא נבראו בכל כתות, ובריתות כרותות עלי גלילי שוהם חרותות (רסע"ג, תשו' תלמידי מנח' על דונש, ערך חרוץ).
1 את הבית הזה הביאו תלמידי מנחם בשם רסע"ג, והעיר שם המו"ל כי הטורים האלה הם בודאי לקוחים מאחת מאזהרותיו, אך לא מאזהרותיו שנתפרסמו בקבץ מעשי גאונים. והנה תלמידי מנחם נושאים ונותנים שם בשמוש המלה שֹהם שבאה בטורים האלה, אך אדות טפסר אינם מזכירים כלום, ולא ידעתי מקור משמעה זו לטפסר, כי במקרא בודאי אי אפשר לפרש טפסר במשמ' זו וגם רסע"ג לא פרש כך, וגם בלשון ערב' אין פעל זה במשמ' זו.