טִרְדָּה

°, 1, ש"נ, מ"ר טִרְדּוֹת, —  הפעולה להיות עסוק בדבר, Befangenheit, Sorge; préoccupation:  ואני מבקש מן המעיינים בספרים האלה שאם ימצאו בקצת מלות ההעתקה טעות שיבינו שהיתה מחמת שגגה וטרדת המחשבה שיתקנוה וידונוני לזכות בראותם כי הטעות ההיא לא עברה עלינו בעבור קצר בינה וחסר הכרה כי אם מפני השגגה וטרדת הלב במליצה (ר"י א"ת, הקד' הרקמה).  אם לא תוכל להפנות לעניני אחריתך מפני טרדתך בצורך מזונך ומחיתך בעולמך ועסקך בו (חו"ה, הפרישות ה).  שכן מנהג העולם שלפעמים אינם נכנסים לבית הכנסת מחמת טרדת עסקיהם (טוחו"מ, חזק' קרקע' קמ יו). — ומ"ר טִרְדּוֹת:  צרי היגון ומרפא לאנחה, בו ימצאו גיל ושמחה, לאובד ולמרי נפש אתן מנחה, כל עיף הטרדות ויגע המקרים יתור בו מנוחה (רש"ט פלקיירא, צרי היגון ב:).  אפשר שיקרה בין כך ובין כך ענין אחר שיהיה מונע אותך כהעדר הבריאות או עסק מן העסקים או טרדה מן הטרדות או שתקפוץ עליו זקנה ויהיה מפסיד כל הטובה ההיא (פי' משלי לזרח' הלוי ג כח).  אם יש לך עסקים וטרדות או יבאו עליך מקרים תכופים (ר' בחיי, כד הרקמה).  להניח רבים מעצבון הטרדות והיגונות אשר מקצתם לפעמים כאשר יבקשו להשקיט המיית עצבונם ויגונם ילכו לקרוא בקריאות שירות באהבי זמה (הקד', ארחות עולם).



1 בארמ' טרדא:  אי משום טרדא אפי' טבעה ספינתו בים נמי (ברכ' יו:).  הכא טריד טירדא דמצוה התם טריד טירדא דרשות (סוכ' כה.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים