טֵרוּד

* , טירוּד, ש"ז, מ"ר טֵרוּדִים, — שה"פ מן טֵרֵד, במשמ' גֵּרוּשׁ: למלך שקנה לו שתי שפחות וכו' על אחת גזר שלא תזוז מפלטין ועל אחת גזר טירודין (מד"ר בראש' ב).  מלך בשר ודם יש לו מטלון של טרודין אף האלהים יש לו מטלון של טרודין (שם במד' ז]).  — ובהשאלה, °כמו טִרְדָּה: בשעת צרה אל תערוך תפלתך כשיש טירוד ([[מקור: תוספ' ערוב' סה.).  שאין בכך שום טירוד ודוחק שאין נכנס ויוצא שמה רק כהן גדול (חזקוני תרומ' כו לב).  — °טֵרוּדִים במ"ר, כמו גֵּרוּשִׁים, גרושי אשה מבעלה: זרע ובנים מחוטבים לאישך הלא ילדת, ואיך נשכלת מכל חסידיך, חמק ועבר וגז ממך ולא נשלחת, לא בא בידך שטר ספר טֵרוּדַיִךְ ([[מקור:קינ' לת"ב., ציון צפירת]).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים