טֹרֵד, — א) פ"ע, טָרַד הדלף וכדומה, טפטף בלי הפסק, ירדו ובאו הטפות זו אחרי זו, בתמידות, unablässig rinnen; couler sans interruption; run continually: הות לאביו בן כסיל ודלף טֹרֵד1 מדיני אשה משלי יט יג. דלף טוֹרֵד1 ביום סגריר ואשת מדנים נשתוה שם כז יה. — ןמצוי בתו"מ: היה (הכלי) טורד טפה אחר טפה בידוע שהוא ככונס משקה תוספתא כל' ב"ק ז ג. בתחילה הוא (הגג) מנטף טיפין מתונות ועכשיו טורד טפה אחר טפה שם מכשיר' א ח. עיניו תרוטות וצירניות דומעות דולפות טורדות בכור' מד.. — ואמר הפיטן: טיען העליונים במאמר לתלות, טיבע התחתונים בעמקי מצולות, טורדים כצינורות למולם לעלות מחזור ויטרי תעח. ואיך ארבה אומר, ואשיר ואזמר, וגבי גב חומר, לזאת טורד דלפי ר"י נגארה, הקד' עולת תמיד. — וברקים טורדים, מבריקים בלי הפסק: על הברקים ועל הרעמים וכו' אם בטורדין דיו (לברך) פעם אחת ביום אם במפסיקין מברך על כל אחת ואחת ירוש' ברכ' ט יג ג. — ב) פ"י, *טָרַד את פלוני, גֵּרֵשׁ אותו ממקום שהיה בו פלוני, vertreiben; banir qqn.; to banish: לאדם שכעס על בנו וטרדו מביתו מכי' בשלח ב ג. יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם ויש מטחינו בריחים ומביאו לחיי העוה"ב קדוש' לא.. מוצאי שבת ניטל ממנו (מאדם) זיוו וטרדו מגן עדן מד"ר בראש' יא. אמר ריב"ל כשבראו (הקב"ה את אדם) בראו במדת הדין ובמדת הרחמים וכשטרדו טרדו במדת הדין ובמדת רחמים שם כא. שהיה (אברהם) שונא לישמעאל על שיצא לתרבות רעה ושלחו הוא ואמו הגר וטרדו מביתו על כך שם שמות א. למלך שקדש מטרונה בשתי מרגליות וכו' כיון שידע המלך שאיבדה אותן טרדה מביתו שם מב. האריך הקב"ה אפו עם ישראל שלא טרדם (מן העולם) וגבה מהם קמעה קמעה בגלות כדי לנקותם ולא ביקש למחותם שם במד' ה. לא כשאת סבורה להנחיל הממזר שלך נכסי בעליך אני מכיר הממזר ואני טורדו מן העולם שם ט. וכיון שחטא (שלמה) טרדו אשמדאי שם יא. למלך שנשא למטרונה וכו' לימים כעס עליה המלך וטרדה חוץ לפלטין שם  איכ', שמעו כי. מהטבאל שהיו מטיבין אותה לבעלה ואח"כ טורדין אותה מבעלה שם בראש' פג. — ואמר הפיטן: חנפים מרדו במלכם, והשחיתו נתיבם, ודרכם, עזב בכפיר סֻכם, ותבער בם אש, טרדם מתוך היכליו, ונגרש נעו מעגליו, כנהמת ים נהם עליו, כקול להב אש ר"י הלוי, אל נעלה. — ובמשמ' האיץ בו לצאת מהרה: שהיו (המצריים) טורדין אותן (את ישראל) לצאת בבהלה מכי' בא, מס' דפסח' יג. — ובהשאלה, טְרָדוֹ מן העולם, אִבֵּד אותו: הלכתי למלאות מים מן המעיין ונסתכלתי בבבואה שלי ופחז עלי יצרי וביקש לטורדני מן העולם נדר' ט:. — והוריק כלי וכדומה: טורד אדם חבית של יין ןשמריה ונותן לתוך המשמרת בשבת שבת קלט:. — ודחף והעתיק ממקום למקום: גל טרדני לחבירו וחבירו לחבירו עד שהקיאני ליבשה יבמ' קכא.. — ובהשאלה, עשהו יגע ועיף: ששתה כדי רביעית (יין) אבל שתה יותר מרביעית כ"ש שדרך טורדתו ושינה משכרתו ערוב' סד:. — ואמר הפיטן: טכס חול לרהבים, טרוד אותם ברביבים, יען אלולי הוא עולם מחריבין שבת ד' אחה"פ, אשיחה. — והסיח את דעתו ובלבל אותו: בקשו כל ישראל להורגו (את יהושע) אמר לו הקב"ה לומר לך אי אפשר לך טרוד אותם במלחמה ילקוט שמע', יהו' א ד. הפרישות עזיבת כל מה שטורד מן האלהים חו"ה, הפרישות ב. ושנפרוש ממותרי עניני העולם שטורדין אותנו מעבודת השם שם, הקדמ'.   ויסיר כיחו וניעו וכל דבר הטורדו ואחר כך יתפלל רמב"ם תפל' ד י. — ואמר החכם: הטורח בבקשת החכמה והמוסר טורד מקנות העונות והעבירות מבח' הפנינ', החכמה. מי שמבקש יותר מצרכו טורד נפשו מתועלתו שם, ההסתפקות. — ופָעוּל טָרוּד, טְרוּדָה, טְרוּדִים, טְרוּדוֹת, בפרט במשמ' עסוק ואין דעתו פנוי אלא לדבר אחד: עני ועשיר ורשע באין לדין לעני אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אומר עני הייתי וטרוד במזונותי אומרים לו כלום עני היית יותר מהלל וכו' עשיר אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אומר עשיר הייתי טרוד הייתי בנכסי אומרים לו כלום עשיר היית יותר מר"א יומ' לה:. טרודים היו במזונותם מד"ר בראש' פג. אם היה טרוד ודחוק או שקצרה לשונו מהתפלל רמב"ם תפל' ב ב. אין עומדין להתפלל וכו' מתוך דין והלכה אעפ"י  שהם דברי תורה כדי שלא יהא לבו טרוד בהלכה שם ד יח. אין בהן דין בן המצר שכל אלו טרודין הן למכור הוא, שכנ' יב ט. אין קובעין זמן לא בימי ניסן ולא בימי תשרי מפני שהעם טרודין במועדות הוא, סנה' כה ט. וימנע מן המאכל והמשקה להתעסקות המוח לציורו וזכרו ומחשבתו ויהיו כל מקומות הנפש עסוקים וטרודים בו מוסרי הפלסופ' ב י. — ובמשמ' °עכוּר, לא ברור: כי חוש הראות לא ישיג הלבן והשחור בהשגה אחת וחוש הטעם לא ישיג המר והמתוק ואם ישיגם תהיה השגה בלתי שלמה וטרודה ומבולבלת מנח' קנא' לר"י מפיסא 60. 

— פִע', *טֵרֵד, לְטָרֵד, — טֵרֵד אותו, בלבל אותו והציק אותו בשאלות ודברים וכדומה: בין זקנים אל תקומם ושרים אל תרב לטרד ב"ס גני' לה ט. ואין מדקדקין עליו (על הגֵר) שמא יגרום לטרדו ולהטותו מדרך טובה לדרך רעה רמב"ם איסורי ביאה יד ב. — ובמשמ' העקרית גֵּרֵשׁ: ראוי לדיין לגעור בתובע ולטרדו מפני שהוא נוטר והולך בשרירות לבו רמב"ם, מלוה ולוה ב ד. 

— נִפע', *נִטְרַד, — שטרדו אותו, גרשוהו: אמר לו הקב"ה לדוד עד מתי יהיה עון זה טמון בידיך על ידך נהרג נוב עיר הכהנים ועל ידך נטרד דואג האדומי סנה' צה.. אדם הראשון לא נטרד מגן עדן עד שחרף וגידף מד"ר בראש' יט. על מצוה קלה עבר ונטרד מתוך גן עדן שם כב. — ואמר הפיטן: איך ידידות נפש מקנה נדדה, ומהדרת קדש ביום זעם נטרדה, תייליל שכול ואלמון ביום שבו שודדה קינה לת"ב, איך ידידות. — וְנִטְרַד מן העולם, נאבד: הבא על אשת איש ואסרה לבעלה נטרד מן העולם חגי' ט:. שהבל וקין נטרדו מן העולם מד"ר במד' יד. — ונטרד בלבד, במשמ' זו: בשעה שפירש הקב"ה למשה ל"ו כריתות שבתורה אמר משה לפני הקב"ה רבון העולמים אם יחטא אדם בהן כך הוא נטרד אמר לו הקב"ה ילקו ארבעים ויצאו ידי כריתתן שם ה. — ובמשמ' נתבלבל: דעתו (של בלעם) היה לקלל שעד אותה שעה היה שפוי ומן אותה שעה נטרד מד"ר במד' כ. — °ועסק הרבה בדבר: ושלא תוציאנו הקנאה בהוכח תוכיח את עמיתך ובדברי החכמות לידי הכעס והנטירה תטרד נפשו מהזדככות בעתות התפלות כוזרי ג יא. שלא נתעסק משה ולא נטרד ימים רבים בביאת חותנו ואשתו ובניו כי הנה ביום בואם נטרד עמהם אבל מיד למחרתו ישב משה לשפוט את העם ר"י אברבנאל, יתרו. לא מצינו באבות הקדושים ע"ה מי שנטרד ונטפל כל כך בעניני קניני הגוף כיעקב ראש' דעת לר"מ אלבילה ג ד. 

— הִפע', *הִטְרִיד, — הִטְרִידוֹ ממקום, כמו טרדו, גרשו: כיון שהטרידו2 (הקב"ה את אדם מג"ע) התחיל מקונן עליו ואומר הן האדם היה כאחד ממנו מד"ר בראש' כא. — ובהשאלה, במשמ' *העסיק ובלבל: כששתה שיעור רביעית אבל שתה יותר מרביעית כל שכן שדרך מטרידתו3 ושינה משכרתו תענ' יז:. ותנה לנו ארוכה ימים שמנה כי לא תטרידנו במלחמה ונחוג את חג ה' יוסיפון כח. והיה מחמלת הבורא יתעלה על האדם שהטרידו בעניני עולמו ואחריתו להתעסק כל ימי חייו בזה ולא יבקש מה שאינו צריך לו חו"ה, הבטחון ג. שישתדל (היה"ר) לספק עליך אמתותך ולשבש מה שנתברר לך ולערבב את נפשך במחשבות כזבים וטענות שקרים יטריד אותך בהם מתועלותיך שם, יחוד המעש' ה. ההרגשות היו סבה שאתעסק בדברים הם זרים ממני והטרידוני בתענוגיהם עד ששכחתי מלבקש הדבר המיוחד לי המעל' לרש"ט פלקיירא א. שאינו סכל בשום דבר שבכחו להשיג כי אין בו הסבות המטרידות ההשגה העקרים ב כד. הכונה להנאות הגופיות המטרידות האדם מהגיע לתכליתו שעה"ש לאבן לטיף כה. — והטריד הקֵבה וכדומה, העסיקה: ומתחבולת הרפואה להטריד האיצטומכא באיזה מאכל ומיד יקל החולי המאירי יומ' ח. 

— פֻע', °טֹרַד, — כמו נִטְרַד: חכמו לקבוע ראשון וליסדו, באנה"ז לעשות הפסח במועדו, זכר לדבר הוא לבדו ולא בד"ו, טורד וגוער שוטן באיתן ההאצל, בעבור אד"ו ויגיעו בגה"ז אל אצל, סמך למקרא הלא זה אוד מוצל שבת הפסק' א, אור זרוע.