א) ת"ז, לנק' טְרִיָּה, טְרִיִּים, טְרִיּוֹת, — שהוא מזמן קרוב, עוד לא יָָשָׁן, frisch; frais; fresh: וימצא (שמשון) לחי חמור טְרִיָּה וישלח ידו ויקחה (שופט' יה יה).  — ומכה טְרִיָּה, שנעשתה מזמן קרוב, ועוד יזוב הדם: מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טְרִיָּה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן (ישע' א ו).  — ואמר הפיטן: טוב התואר קדורנית מפרך, טריה מכה מבלי ארך, יום נקם נסתם דרך (סליח' יום ג, אין כמדת).  — והמשורר אמר: ולפניו כפות מלאות, במיני רפואות, באלה מרקחות, ובאלה משיחות, ולפניו רטיות, למכות טריות, ותעלות וארוכות, לכל מחלה ערוכות (ר"י חריזי, תחכמ' ל).  — והשתמשו בה במשמ' זו בנגוד לישן גם בסהמ"א: ודע כי העוגות הלקוחות בענין הזה לא יקובל תועלת בישן מהם אבל בטרי ואם אי אפשר בלתי הנה ראוי שישמרו במעוג (קאנון ד ד ג יב).  בהנהגת השואת הרשבאר אמנם ההתחלה וכל עוד שיהיה טרי הנה הקובצים הנזכרים כי הם יקבצוהו ויהדקוהו וימעיטו גדלו (שם ד ה ב יד).  יוקח אתרוג טרי ויחתך בארך לארבעה גזרים  (שם, מזכר' הרפוא' ז ב).  המירובולנוס המרוקחים נעשים טריים  בארץ סין והודו (שם שם ז).  וקח מטלאים מצועים גדיים ותגים לקוחים ביומם טריים וגם תרנגולת וגם תרנגולים (חרוזי אבן סינא, תרג' שלמה הרופא, כ"י ברלין).  — ובהשאלה, °אדם טָרִי, שכחו חדש עמו: במשכנים הקרים אנשיהם יתר חזקים ויתר גבורים וכו' בעלי בשר וחלב שקועי העורקים מסותרים הפרקים טריים מזהירים (קאנון א ב ב יא).  — וכמו שֵׁם במקום מכה טריה: דרוש והעל רטיה, לפני טריה, דעת לטרויה, קול חובש שופר (מוס' א ר"ה, אשא דעי).  עצב טריה, אם כואבה פוריה, עתרו לראיה, ולזכות יזכור (שם, זכר תחלת).  הגרת לגיא המון פי-בסת, ונקתה לארץ בטריה נחבסת (קרוב' שבה"ג, אלהים בצעדך).  המפליא לעשות עם בריא ואמל, קרובים רחמיו ולא כחציר קמל, טריה לרטיה יגלגל בו באזמל, נס בתוך נס ינוסס חומל (זולת שב' בראש', אחשבה).  טבוח וקרוץ כמו גדי, טריה ובקרת להכביד בשלדי (שבת א' חנכה, אודך).  טעה בתחלה ונודע בסופה, טריתו חצון וכפור לתרופה, יודע כפרתו נכונה וצרופה, ישוה לנכנס לפנים פרופה (סליח' מוס' יוה"כ, איך אשא).  — ב) ש"ז, בכנ' טִרְיוֹ, °לֵחה ומגל שבמכה וכדומה, Eiter; pus : וניחור הגרון וניגעי הריאה לליחה ולטרי (אסף הרופא 52).  לכל נגעי הצדדים והצלעות והקרב הנכאב בדיקר המכאוב ולאגורות הדם והטרי הניקוות אל מקום הכאב (שם 55).  כל שתן אשר יהיה בו דם או מוגלא או טרי דע כי חוליו במקוות השתן (שם 133).  כל אדם אשר ילכו מעיו בלא מנהג אחריתו ללכת טרי ומוגל (שם 137).  כל אדם אשר ירוק טרי ומוגל והיה מראהו לבן יש תקוה (שם).  ואם ראית את החולה כי יתנשם גדולות ממוהרות וכו' דע כי זאת אות טרי סוער בתוך חזיהו (שם 142).  אלה אותות הטרי והמוגל אשר לרפואה אם ראית את הטרי או את המוגל והנה הוא זך ולבן (שם 143).  אם תודק (העשב ברוכתא) ותנתן על השחין הקשה יתרכך ויתבשל לצאת טריו ממנו (שם 51).  כל שחין או אגודה או ניפוח אשר יצמח בגרון או בצואר או בחזה אם יפתח לצאת טיריו ומוגלו חוצה קוה רפואתו (שם 146).