*, טורחן, ש"ז, מ"ר טֹרְחָנִים, — כמו טַרְחָן:  מלמד שהיו (ישראל)  טורחנים היה אחד מהם רואה שנוצח חברו בדין אומר יש לי עדים להביא (ספרי דבר' יב). — ואמר הפיטן:  קובלים הסתר פניך עם טורחן, קנוי והרוג אכול ומכור ומורחן, דגלנו כעבד רב פשע וסורחן, רבה להטיב רב חסד וסולחן (סליח' ד עי"ת, אמרנו נגזרנו).